2
/forum/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D/4
סיוע משפטי מיידי בטלפון: 1-800-800-891

עורכי דין סדר דין יעוץ משפטי מיידי רשלנות רפואית פשיטת רגל הוצאה לפועל

פורום יעוץ משפטי ע''י עורכי דין

נושא חדש חיפוש בפורום חזרה לעמוד הפורום
נושא / מחבר תאריך
  • מיסי וועד 03/02/2018 11:11
    (סגור) כותרת: מיסי וועד
    תאריך ושעה: 03/02/2018 11:11 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    מיסי הוועד בבנין בו אני שוכרת מאוד גבוהים
    לאחר בדיקה הבנתי שבמיסי הוועד נעשה שימוש לא רק
    לחשמל ניקיון מעלית אלא נאגר כסף לשיפוץ הרעפים
    בעיות צנרת ישנות ושיפוץ הבניין לכן לוקחים מיסי וועד גבוהים
    מה החוק אומר בעניין
  • גז בדירה 01/02/2018 14:38
    (סגור) כותרת: גז בדירה
    תאריך ושעה: 01/02/2018 14:38 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום לכם השכרתי דירה חדשה שאף אחד לא גר בה נימסרה לבעל הבית מהקבלן ואני ישר השכרתי אותה חתמנו חוזה ואז בעל הדירה אמר שאת חיבור הגז הוא לא עושה אמר לי גז תיברי את כשביררתי כמה עולה חיבור לקומה 5 אמרו לי 1000 שח שאלתי היא האם אני כדיירת צריכה ךחבר אץ הכז בדירה או או בעל הדירה בעל הנכס ש
    משיכר לי?י
  • גז בדירה 01/02/2018 14:34
    (סגור) כותרת: גז בדירה
    תאריך ושעה: 01/02/2018 14:34 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום לכם השכרתי דירה חדשה שאף אחד לא גר בה נימסרה לבעל הבית מהקבלן ואני ישר השכרתי אותה חתמנו חוזה ואז בעל הדירה אמר שאת חיבור הגז הוא לא עושה אמר לי גז תיברי את כשביררתי כמה עולה חיבור לקומה 5 אמרו לי 1000 שח שאלתי היא האם אני כדיירת צריכה ךחבר אץ הכז בדירה או או בעל הדירה בעל הנכס ש
    משיכר לי?י
  • שטר חוב 01/02/2018 00:17
    (סגור) כותרת: שטר חוב
    תאריך ושעה: 01/02/2018 00:17 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    חתמתי שטר חוב ערבות עבור שכר דירה של קרוב משפחה , נכון להיום קרוב משפחה הפסיק לשלם שכר דירה ובעלת הדירה פינתה אותו מהדירה , ופונה אליי שישלם עבור שכר דירה עד שתמצא דייר חדש , הצעתי לה לשלם חוב עבור 5 ימים עד יום הפינוי במקביל מצאתי דייר חדש שמוכן להכנס לדירה מיידית ולהביא שקים וערבים , אך בעלת הדירה לא מוכנה להשכיר לו דירה בגלל שהוא ממוצא ערבי , ודורשת ממני שימשיך לשלם שכר דירה עד שלא תמצא דייר שמתאים לה למרות שקרוב משפחה שעבורו נחתמה הערבות כבר פונה מהדירה, האם יכולה לפנות להוצאה לפועל ושיהיה עליי לשלם את שטר החוב ? לא חתמתי על שום חוזה עם בעלת הדירה חוץ משטר חוב עצמו .
    תודה מראש
  • נזילה בצינור המים בבניין 29/01/2018 09:44
    (סגור) כותרת: נזילה בצינור המים בבניין
    תאריך ושעה: 29/01/2018 09:44 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    היי
    בעקבות נזילה שהייתה בצינור המים של הבניין קיבלנו שני חשבונות מים מנופחים של מעל 2000 שח (צריכה משותפת). זאת מאחר והוועד במשך 5 חודשים לא טיפלה בנזילה ולכן הסכומים גבוהים. ברצוני לדעת מי אמור לספוג את התשלום, האם בעלת הדירה? או אנחנו השוכרים? שכן מדובר בעניין שקשור לבניין המגורים ולא לדירה עצמה.
  • שטר חוב 24/01/2018 13:39
    (סגור) כותרת: שטר חוב
    תאריך ושעה: 24/01/2018 13:39 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום רב

    אבא שלי נפטר. היה לו חנות. עכשו החנות עבר לאמא שלי. על השם שלה.
    לפני 8 שנים בערך אבא עשה חוזה שכירות אצל עורך דין , עם 2 ערבים, וכל שנה היה מאריך את החוזה בינו לבין השוכר בינהם.
    לפני 8 שנים גם השוכר נתן לאבא שטר חוב.
    כרגע אמא ממשיכה להשכיר לאותו אחד, ומאריכים בינהם את החוזה .לא חידשו חוזה.
    אמא לא עשתה איתו חוזה חדש והיא מאריכה את החוזה הקודם בינהם.
    עכשו שאבא נפטר,אמא לא מוצאת את השטר .
    השאלה מה צריך לעשות? מה אמא צריכה לעשות שהיא לא מוצאת את השטר?
    והאם זה בתוקף
  • שטר חוב לאחר חתימה על ... 22/01/2018 20:02
    (סגור) כותרת: שטר חוב לאחר חתימה על חוזה
    תאריך ושעה: 22/01/2018 20:02 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    בעלת הדירה אותה אני שוכר, ואיתה אני מסתדר מצוין, החליטה למכור את הדירה. כחלק מהסכם המכירה הקונים מתחייבים להמשיך את תנאי החוזה שנחתם בינינו. מבין שלושה שותפים אני ושותף אחר משלמים במזומן בכל חודש, וכשחתמנו את החוזה המקורי מסרנו פיקדון במזומן כמוסכם וככתוב בחוזה. אני מסיים חוזה שנה שנייה במאי, השותף השני חידש חוזה בנובמבר. עורך הדין של הרוכשים שהביעו עניין בקנייה, טוען שהחוזים שלנו לא תקינים וכדי להמשיך את העסקה עלינו לחתום על שטר חוב ולהחתים ערבים כדי למנוע נזק עתידי לדירה, זאת בניגוד לכך שאין כל סעיף שדורש זאת בחוזה החתום והסגור. האם מדובר בדרישה חוקית או שהיא פוגעת בתנאי החוזה?
  • שבירת חוזה שכירות עקב ... 19/01/2018 02:33
    (סגור) כותרת: שבירת חוזה שכירות עקב מחלה
    תאריך ושעה: 19/01/2018 02:33 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    1) 4 חודשים לפני תום שכירות בן משפחה עזב לבית אבות עקב מחלת פרקינסון.
    פירסמתי את ביתו ויש פונים. המתווך דורש מהשוכר המחליף דמי תיווך. זה מרתיע את השוכרים . האם המתווך נוהג כחוק? הרי אני מביאה את השוכרים!
    2)החוזה בין אחי לבין בעל הדירה מנוהל על ידי מתווך. אני לא בטוחה בשמו, לא קיבלנו ממנו כרטיס ביקור, איני יודעת אם הוא בעל רישיון מתווך או היה בעל רישיון בעת שאחי שכר.מכל מקום השם שהוא נתן לי לא מופיע ב"רשם רישיונות תיווך". כיצד לבדוק את כל הפרמטרים הללו אם הוא מתחמק מפגישה?
    3) בעל הדירה לא ציין את כתובתו המלאה. הוא לא עונה לטלפון והמתווך מסרב לתת את הכתובת המלאה.
    4) אני חתומה על שטר חוב שנחתם בשנת 2015. אחי חידש את החוזה בלעדיי. האם שטר חוב זה תקף?
    5) האם למתווך יש זכות לדרוש מהשוכר לעשות חוזה חדש בשכירות גבוהה יותר? בצורה כזאת אני לא אמצא שוכר חלופי כי פירסמתי את הדירה במחיר שאחי משלם. חשבתי שהשוכר החדש ימשיך את החוזה של אחי, באותם תנאי התשלום אבל המתווך אמר לי שהוא יחתים את הדייר על חוזה חדש! האם זה חוקי? תודה שיש אפשרות להתייעץ בפורום
  • שכירות 10/01/2018 12:27
    (סגור) כותרת: שכירות
    תאריך ושעה: 10/01/2018 12:27 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    חתמתי על חוזה עם בעלת הדירה ב 1.12.17.
    לפני חתימת החוזה התחייבה בעלת הדירה שהיא תחליף לנו מטבח עד 28.02.2018,בעלת הדירה החליטה להביא לנו את המטבח שלה ולעשות לעצמה מטבח חדש מה שהיה בסדר מבחינתנו .
    בתאריך 26.12 יום לפני התאריך הנל ביקשה לרוקן את הארונות ושבאים לפרק לנו את המטבח .
    פירקו לנו את המטבח,ועד היום אין מטבח יש רק שיש וארונות ללא חלק עליון של מטבח וללא דלתות וצירים ומסילות וללא מגירות וללא סיפון אין לנו כל שימוש במטבח כרגע עד לתאריך 10.01.2018.
    נוצר וויכוח סוער ביני לבין בעלת הדירה בה נאמר לבעלת הדירה שהמצב לא יכול להמשך כמו שהוא . אני לא ישנה בדירה ואולי ממש מידי פעם כי אני חייה עם בעלי אנחנו משלמים שכירות 3400 שקלים לא כולל כלום.
    בעלת הדירה טוענת כי הנגר הבריז לה ולכן הדבר מתעקב,אך מסתבר שזה לא באמת כך תפסתי אותה משקרת באחד הימים שמעתי שעובדים אצלה (היא גרה דירה לידי) דפקתי בדלת והנגר בעצמו פתח לי ושאלתי אותו מה קורה עם המטבח שלנו אמר שיגיע היום ב 10.01.2018 השיחה איתו בוצעה בתאריך 09.01.2018 הנגר בעצמו טוען שהיא לא מוכנה לשלם לו על תיקונים במטבח שלנו אבל הוא לא מבריז לה,העובדה היא שהוא בונה לה מטבח ולקראת סיום.
    היום 10.01.2018 הגיע הנגר לעבוד אצלי כמובטח ובעלת הדירה התעצבנה ואמרה לו ללכת לעבוד אצלה ולא אצלי .
    כרגע אני ללא מטבח עם קיר שבור עקב כך ששברו את השיש ופירקו את המטבח אין לי שום שימוש בו וכמובן אני לא נהנית מהדירה.
    מה לעשות?
  • RE: שכירות 16/01/2018 14:42
    (סגור) כותרת: RE: שכירות
    תאריך ושעה: 16/01/2018 14:42 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    לפעמים רק אמצעים כוחניים עוזרים. ומעבר לכך לא ארחיב.
  • ייעוץ לגבי שכר דירה 10/01/2018 12:10
    (סגור) כותרת: ייעוץ לגבי שכר דירה
    תאריך ושעה: 10/01/2018 12:10 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    חתמתי על חוזה עם בעלת הדירה ב 1.12.17.
    לפני חתימת החוזה התחייבה בעלת הדירה שהיא תחליף לנו מטבח,בעלת הדירה החליטה להביא לנו את המטבח שלה ולעשות לעצמה מטבח חדש מה שהיה בסדר מבחינתנו .
    בתאריך 26.12 יום לפני התאריך הנל ביקשה לרוקן את הארונות ושבאים לפרק לנו את המטבח .
    פירקו לנו את המטבח,ועד היום אין מטבח יש רק שיש וארונות ללא חלק עליון של מטבח וללא דלתות וצירים ומסילות וללא מגירות וללא סיפון אין לנו כל שימוש במטבח כרגע עד לתאריך 10.01.2018.
    נוצר וויכוח סוער ביני לבין בעלת הדירה בה נאמר לבעלת הדירה שהמצב לא יכול להמשך כמו שהוא . אני לא ישנה בדירה ואולי ממש מידי פעם כי אני חייה עם בעלי אנחנו משלמים שכירות 3400 שקלים לא כולל כלום.
    בעלת הדירה טוענת כי הנגר הבריז לה ולכן הדבר מתעקב,אך מסתבר שזה לא באמת כך תפסתי אותה משקרת באחד הימים שמעתי שעובדים אצלה (היא גרה דירה לידי) דפקתי בדלת והנגר בעצמו פתח לי ושאלתי אותו מה קורה עם המטבח שלנו אמר שיגיע היום ב 10.01.2018 השיחה איתו בוצעה בתאריך 09.01.2018 הנגר בעצמו טוען שהיא לא מוכנה לשלם לו על תיקונים במטבח שלנו אבל הוא לא מבריז לה,העובדה היא שהוא בונה לה מטבח ולקראת סיום.
    היום 10.01.2018 הגיע הנגר לעבוד אצלי כמובטח ובעלת הדירה התעצבנה ואמרה לו ללכת לעבוד אצלה ולא אצלי .
    כרגע אני ללא מטבח עם קיר שבור עקב כך ששברו את השיש ופירקו את המטבח אין לי שום שימוש בו וכמובן אני לא נהנית מהדירה.
    מה לעשות?
  • ייעוץ לגבי שכר דירה 10/01/2018 12:10
    (סגור) כותרת: ייעוץ לגבי שכר דירה
    תאריך ושעה: 10/01/2018 12:10 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    חתמתי על חוזה עם בעלת הדירה ב 1.12.17.
    לפני חתימת החוזה התחייבה בעלת הדירה שהיא תחליף לנו מטבח,בעלת הדירה החליטה להביא לנו את המטבח שלה ולעשות לעצמה מטבח חדש מה שהיה בסדר מבחינתנו .
    בתאריך 26.12 יום לפני התאריך הנל ביקשה לרוקן את הארונות ושבאים לפרק לנו את המטבח .
    פירקו לנו את המטבח,ועד היום אין מטבח יש רק שיש וארונות ללא חלק עליון של מטבח וללא דלתות וצירים ומסילות וללא מגירות וללא סיפון אין לנו כל שימוש במטבח כרגע עד לתאריך 10.01.2018.
    נוצר וויכוח סוער ביני לבין בעלת הדירה בה נאמר לבעלת הדירה שהמצב לא יכול להמשך כמו שהוא . אני לא ישנה בדירה ואולי ממש מידי פעם כי אני חייה עם בעלי אנחנו משלמים שכירות 3400 שקלים לא כולל כלום.
    בעלת הדירה טוענת כי הנגר הבריז לה ולכן הדבר מתעקב,אך מסתבר שזה לא באמת כך תפסתי אותה משקרת באחד הימים שמעתי שעובדים אצלה (היא גרה דירה לידי) דפקתי בדלת והנגר בעצמו פתח לי ושאלתי אותו מה קורה עם המטבח שלנו אמר שיגיע היום ב 10.01.2018 השיחה איתו בוצעה בתאריך 09.01.2018 הנגר בעצמו טוען שהיא לא מוכנה לשלם לו על תיקונים במטבח שלנו אבל הוא לא מבריז לה,העובדה היא שהוא בונה לה מטבח ולקראת סיום.
    היום 10.01.2018 הגיע הנגר לעבוד אצלי כמובטח ובעלת הדירה התעצבנה ואמרה לו ללכת לעבוד אצלה ולא אצלי .
    כרגע אני ללא מטבח עם קיר שבור עקב כך ששברו את השיש ופירקו את המטבח אין לי שום שימוש בו וכמובן אני לא נהנית מהדירה.
    מה לעשות?
  • פנייה לרשם הוצל"פ 27/12/2017 21:30
    (סגור) כותרת: פנייה לרשם הוצל"פ
    תאריך ושעה: 27/12/2017 21:30 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    1. האם יש לפנות לרשם הוצל"פ לצורך אישור להמצאת אזהרה לבעלי המניות כאשר החברה אינה פועלת עוד במקום לפי הכתובת המצוייה ברשם החברות.
    2. האם בקשה כזו ניתן להעביר בפקס או מייל.
  • הבאת שוכרים חדשים לראו... 27/12/2017 13:09
    (סגור) כותרת: הבאת שוכרים חדשים לראות את הדירה
    תאריך ושעה: 27/12/2017 13:09 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום

    אני שוכר בית ובחוזה לא רשום לגביי זה שאני אמור לתת לבעל הנכס להראות את הדירה לשוכרים חדשים
    כמו כן בעל הבית רוצה לצלם את הבית כאשר הכל הריהוט והפריטים שךי נמצאים בבית
    1 מה התקופה הסבירה לפניי הפינוי שאני צריך לתת לבעל הבית להראות את הבית לשוכרים חדשים
    2 האם אני חייב לתת לו לצלם את הבית כשהרכוש שלי נמצא בבית, אני לא מוכן שיצלם כשהרכוש שלי נמצא בבית

    תודה
  • קריית שמונה 27/12/2017 11:25
    (סגור) כותרת: קריית שמונה
    תאריך ושעה: 27/12/2017 11:25 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום רב
    אז ככה אני בעל נכס דירה פרטית שחיים בה 6 נפשות 3 מהם נכים והיה הליך משפטי עם אחיות שלי שהחליטו שאני צריך לתת להם 600 אלף שקל האם אפשר לחלק חוב כזה לפי היכולת למה אין לי כסף לתת והבית לא מצליח להימכר ניסתי הכל לקחת משכנתא מה שאפשר אבל סכום ההחזר של המשכנתא היה מאוד גבוהה ואני לא מסוגל לעמוד מה אפשר לעשות
  • גרושתי דורשת להאריך דר... 18/12/2017 13:26
    (סגור) כותרת: גרושתי דורשת להאריך דרכון לבני
    תאריך ושעה: 18/12/2017 13:26 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    גרושתי דורשת להאריך דרכון לבני, האם אני חייב ללכת למשרד הפנים ולחתום?

    מאיימת אם לא היא תלך לבית משפט וחייבו אותי.
  • RE: גרושתי דורשת להארי... 19/12/2017 13:36
    (סגור) כותרת: RE: גרושתי דורשת להאריך דרכון לבני
    תאריך ושעה: 19/12/2017 13:36 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    מדוע אינך רוצה ללכת ?
  • RE: RE: גרושתי דורשת ל... 19/12/2017 13:40
    (סגור) כותרת: RE: RE: גרושתי דורשת להאריך דרכון לבני
    תאריך ושעה: 19/12/2017 13:40 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    רוצה לשלוח אותו ל חודש לחודשיים"ל עם אימה שלה בלבד. בפסק דין מותר רק עד 14 יום.
  • RE: RE: RE: גרושתי דור... 19/12/2017 13:45
    (סגור) כותרת: RE: RE: RE: גרושתי דורשת להאריך דרכון לבני
    תאריך ושעה: 19/12/2017 13:45 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    כן. אני לא רוצה ולא סומך על אימה שלה.
  • הודעה על קנס לפני כמעט... 29/11/2017 13:16
    (סגור) כותרת: הודעה על קנס לפני כמעט שנה
    תאריך ושעה: 29/11/2017 13:16 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    היי
    קיבלתי מכתב \"דרישת תשלום חוב התראה לפני נקיטת הליכי גבייה\" בדואר על עבירת חניה מתאריך 12.12.16. עם ריביות פיגור.

    זו הפעם הראשונה שאני יודע על כך .
    לא כתוב במדוייק מהי העבירה .
    מה ניתן לעשות? והאם ניתן?
  • קנס על חניית נגרר 28/11/2017 18:05
    (סגור) כותרת: קנס על חניית נגרר
    תאריך ושעה: 28/11/2017 18:05 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום,
    ברשותי נגרר אשר חונה בחנייה מסודרת ברחוב לצד שאר הרכבים. לאחרונה קיבלתי 2 דוחות על כך שהנגרר חונה עצמאית ולא מחובר לרכב גורר.(תקנה 60 ) 1) בסוג החנייה שלי, לא ניתן לחנות עם נגרר מחובר. 2) נאמר לי שבספטמבר 2017 בוטלה התקנה הנ"ל.
    איך אפשר לבדוק את העניין?
    תודה!
  • תיק הוצאה לפועל 26/11/2017 15:17
    (סגור) כותרת: תיק הוצאה לפועל
    תאריך ושעה: 26/11/2017 15:17 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום,

    הייתי אצל עורכת דין חתמתי לה על שכ\"ט,
    בערב היתה שיחת טלפון בינינו בה אני חושב שהיא אמרה שהיא לא רוצה לטפל,
    למחרת הסכמנו על כך במייל שאני אשלם לה עבור פגישת יעוץ ולא את כל הסכום,

    היא הסכימה, יש לי את זה במייל,
    אחרי כמה ימים פתחה לי תיק הוצאה לפועל ובו היא דורשת את כל הסכום (לפי השכ\"ט),
    הגשתי כבר התנגדות,
    שאלתי היא מה להגיד בדיון,

    תודתי נתונה מראש
  • RE: תיק הוצאה לפועל 28/11/2017 08:59
    (סגור) כותרת: RE: תיק הוצאה לפועל
    תאריך ושעה: 28/11/2017 08:59 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    על סמך מה נפתח תיק בהוצאה לפועל ? הוצאה לפועל היא הליך המשמש למימוש פסק דין, וכן למימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין, כגון שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה.
  • שלום, שכרתי דירה מרוהט... 24/11/2017 10:03
    (סגור) כותרת: שלום, שכרתי דירה מרוהטת והמשכיר הבהיר בעל פה כי אינו נותן אחריות על הריהוט. בחוזה לא מצוין שאין אחריות על הריהוט. לאחרונה הכיריים התקלקלו, מדובר בכיריים מאוד ישנות, של עשרות שנים עד כדי כך שהם מתפוררות. בתחילה חשבתי שנגמר לי הגז, ואכן כן אולם והתברר כי עקב מצב הכיריים היתה דליפה, וזה נודע לי לאחר שהיה כאן טכנאי של אמישראגז. המשכיר טוען שהכיריים הם בכלל הריהוט שאין עליו אחריות כמו ספה, שולחן וכו', אך טכנאי הגז אמר לי שהמשכיר חייב לספק לי גם את הכיריים. האם המשכיר חייב עפ"י חוק לספק לי כיריים חדשים?
    תאריך ושעה: 24/11/2017 10:03 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום,
    שכרתי דירה מרוהטת והמשכיר הבהיר בעל פה כי אינו נותן אחריות על הריהוט.
    בחוזה לא מצוין שאין אחריות על הריהוט.
    לאחרונה הכיריים התקלקלו, מדובר בכיריים מאוד ישנות, של עשרות שנים עד כדי כך שהם מתפוררות.
    בתחילה חשבתי שנגמר לי הגז, ואכן כן אולם והתברר כי עקב מצב הכיריים היתה דליפה, וזה נודע לי לאחר שהיה כאן טכנאי של אמישראגז.
    המשכיר טוען שהכיריים הם בכלל הריהוט שאין עליו אחריות כמו ספה, שולחן וכו', אך טכנאי הגז אמר לי שהמשכיר חייב לספק לי גם את הכיריים.
    האם המשכיר חייב עפ"י חוק לספק לי כיריים חדשים?
  • חוזה בעל פה 20/11/2017 23:25
    (סגור) כותרת: חוזה בעל פה
    תאריך ושעה: 20/11/2017 23:25 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    כשאני ובעלי סגרנו חוזה שכירות עם בעלת הדירה סיכמנו בנוסף בעל פה שבעלת הדירה תתקין מזגן על חשבונה בחדר השינה, תתקן חלונות ותוסיף רשתות תוך חודש מכניסתנו לדירה. עכשיו היא מתחמקת ואומרת שדברים אלו זה רצונה הטוב והיא לא חייבת לבצע זאת. האם ניתן לתבוע אותה על כל מה שהובטח לנו בעל פה ולא נכתב בחוזה?
  • RE: חוזה בעל פה 21/11/2017 10:44
    (סגור) כותרת: RE: חוזה בעל פה
    תאריך ושעה: 21/11/2017 10:44 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    ניתן לתבוע אך כמובן שנטל ההוכחה שהדברים אכן הובטחו יותר קשה מאשר מצב שבו הדברים נרשמים בחוזה כתוב. למה לא הוספתם בחוזה ? חבל
  • רכישת רכב עם ליקוי- סד... 18/11/2017 14:30
    (סגור) כותרת: רכישת רכב עם ליקוי- סדק בגג פנורמי
    תאריך ושעה: 18/11/2017 14:30 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום רב, אני צריכה ייעוץ משפטי בעניין של רכישת רכב עם ליקוי. בסוף חודש ספטמבר רכשתי במגרש מכוניות כחלק מעסקת טרייד אין ניסאן קשקאי שנת 2016 דגם אסנטה. בתום הרכישה יצאנו מהמגרש וראינו כי קיים סדק בגג הפנורמי של הרכב. זאת לאחר שביקשתי מספר פעמים בנסיעת מבחן שיפתח לי את הגג, הוא פתח לי את מחצית הגג וסגר אותו במהירות. לאחר שגילינו זאת ביציאתנו מהמגרש ניגשנו לאיש המכירות והוא התחייב להחליפו ואף ציין זאת בכתב, בדף גילוי נאות שיש ברשותנו. עברו כחודשיים, המגרש נתן לנו אופציה לבקש הצעת מחיר ממוסך מורשה של ניסאן באיזור מגורנו (אנחנו גרים במרחק נסיעה 3 שעות מהמגרש). ההצעת מחיר עמדה על 12,000 כולל הרכבה והתקנה של גג פנורמי חדש מקורי. מנהל התפעול של המגרש דחה את ההצעת מחיר, והציע אופציה אחת בלבד והיא הרכבת גג פנורמי מפירוק ממכונית מאותו דגם של הרכב, שעל פיו דבריו המנוע הושבת (לא ידוע ממה). החשש שלי שהרכב עבר תאונה ולכן הגג אינו כשיר מבחינה בטיחותית. מחברת ניסאן נאמר כי ההליך תקין אך אין לדעת את סיבת השבתת הרכב שממנו יפורק הגג ולכן הם עצמם לא מתעסקים בהתקנת גג מפירוק. זגגי רכב כן מורשים. הרכב עדיין נמצא באחריות של החברה. האחריות עתידה לפוג בסוף ינואר 2018. חשוב לציין כי במהלך החודשיים האלו יש תכתובת ביננו לבין המגרש כי בתחילת הבירור האיש מכירות התחייב ואף ציין (יש הקלטה) כי "מין הסתם אי אפשר להזמין דבר כזה מפירוק". הוא אף ציין מספר ימים אחרי המקרה שהוזמן גג פנורמי חדש ולאחר מכן טען כי מצא מפירוק. ברור לי כי האיש איננו ישר ושיקר במצח נחושה על מנת להרגיע אותנו. במודעה שפורסמה בפייסבוק אודות הרכב נכתב כי הרכב שמור ללא תאונות עם ספר טיפולים מפורט ושקיפות מלאה. כאשר עשינו את הנסיעת מבחן שאלתי את האיש מכירות היכן הספר הטיפולים המפורט הוא אמר שזה נמצא במחסן הציוד של הרכבים ושנקבל אותו לאחר מילוי הטפסים. אחרי שרכשנו את הרכב, האיש מכירות טען שאין ספר טיפולים מפורט וכי נוכל לרכוש ספר טיפולים מהמוסך המורשה בעלות של 20 ש"ח לדבריו. השאלות שלי הן:
    1. האם יש עילה לתביעה? אני מעוניינת לתבוע את הסכום של גג פנורמי חדש מחברה כולל התקנה והרכבה ע"ס 12,295 לפי ההצעת מחיר שקיבלנו מהמוסך המורשה של ניסאן
    2. על מנת לתת את כל המידע והתכתובת אני מצרפת את תמונות הסדק לאורך הגג הפנורמי, מלל השיחות בוואטספ בטלפון, הקלטות של שיחות טלפוניות, ההצעת מחיר לתיקון, ההתחייבות של האיש מכירות בכתב, השיחות שלנו מול איש התפעול של המגרש. האם אני נדרשת להוסיף חוו"ד והערכת מצב של שמאי רכב?
    3. אני תובעת את סכום ה-12,295 שקל של הגג וההתקנה, עוגמת נפש, הסיכון שבנסיעה (יש לי תינוקת בת שנה) הירידת ערך של הרכב = 33,800 שקל.
    האם הסכום מוצדק? אשמח לקבל את המידע הרלוונטי לתביעה זו.
    בנוסף, לגבי סעיף פרטי הנתבע בתביעות קטנות, עליי לציין את שמות כל המעורבים במכירת הרכב? או שמספיק לי לציין רק את שם המקום/ המגרש?
    יש לציין כי מעורבים פה איש המכירות+מנהל תפעול+המגרש עצמו.
    תודה רבה מראש,
  • שכירות 15/11/2017 13:42
    (סגור) כותרת: שכירות
    תאריך ושעה: 15/11/2017 13:42 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    בעלת הדירה לא חידשה איתנו חוזה והחוזה הקודם הסתיים לפני 7 חודשים האם אני מחוייבת במשהו במידה ואני מעוניינת לעזוב.
    בנוסף אם אני סובלת מדיירים שגרים תחתיי יושבים בגינה כל הלילה 7 נפשות צורחים צועקים שומעים מוסיקה וכך כל לילה וזה בנוסף לכל החיות שיש להם כל הגינה מלאה צואה שהם כלל לא מנקים ואליי עולים כל הזבובים בכמויות האם בעלת הדירה צריכה לעזור לי מולם .
  • RE: שכירות 16/11/2017 14:50
    (סגור) כותרת: RE: שכירות
    תאריך ושעה: 16/11/2017 14:50 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    א. למה שתהיי מחוייבת ? בסה"כ מדובר בדירה שאינה שייכת לך וזכותך להתגורר שם בחינם.
    ב. ברור שהיא צריכה לעזור לך. היא חייבת להתייצב מול השכנים האיומים ולצעוק עליהם עד שיהיו שקטים וינקו את חצר ביתם ביסודיות.
  • ביטול עסקת רכב 13/11/2017 16:42
    (סגור) כותרת: ביטול עסקת רכב
    תאריך ושעה: 13/11/2017 16:42 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    עסקת רכישת רכב חדש שבוטלה לאחר מספר ימים בודדים ( פחות מ 14 ) ולא מטופלת כראוי,
    מנהל הסניף, מסנן, אומר שהעסקה בוטלה אבל החברה טרם החזירה את הסכום שקיבלה מלאומי קארד ( הלוואה שנלקח על שמי לצורך רכישת הרכב) , המסמכים לא הועברו, על אף שעבר חודש, מדי יום אני בשיחות מוקלטות עם לאומי קארד ועם נציגים ומנהל סניף הרכב, ובינתיים יורדים לי חיובים עבור ההלוואה של הרכב, למרות שהעסקה בוטלה, ולא קיבלתי שום רכב , וגם הכסף לא הגיע אליי... אלא ישירות לחברת הרכב..
    האם יש עילה לתביעה?? אני פשוט מיואשת. לאומי קארד אומרים שהם עובדים מול חברת הרכב וחייבים אישורים מהם, ושאני תריכה לאפל מולם. חברת הרכב תחילה אמרה שהכל טופל, ועכשיו שהוכחתי אותם על טעותם עם שיחות ועידה של כל הצדדים כל פעם אומרים שיטופל ויועבר, כל פעם טוענים שלא ידעו על טפסים נוספים וככה מושכים אותי כבר חודש
  • RE: ביטול עסקת רכב 14/11/2017 08:03
    (סגור) כותרת: RE: ביטול עסקת רכב
    תאריך ושעה: 14/11/2017 08:03 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    אין מנוס מלהגיע פיזית למקום, לעורר מהומה ולא להתפנות עד שהעניין מוסדר.
  • כספי פיצויים ממעסיק שפ... 12/11/2017 13:54
    (סגור) כותרת: כספי פיצויים ממעסיק שפשט רגל
    תאריך ושעה: 12/11/2017 13:54 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    חברת הביטוח רוצה אישור מעסיק כדי שאוכל לקבל כספי פיצויים שמגיעים לי מלפני 15 שנה.
    מאחר והמעסיק פשט את הרגל לפני כמה שנים- אמרו לי לפנות לקבלת אישור בית המשפט לעניני עבודה.

    איך פונים לבית המשפט? איזה טופס צריך למלא? .
  • השכרת דירה לחברה בע"מ... 12/11/2017 11:09
    (סגור) כותרת: השכרת דירה לחברה בע"מ (למגורים)
    תאריך ושעה: 12/11/2017 11:09 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    האם השכרת דירה שניה שבבעלותנו, לחברה בע"מ, שלא לצורך עסק, אלא, לצורך מגורים של צוות עובדי החברה, תחייב אותנו בתשלומי מס גבוהים יותר, או שונים, מאלה שהיינו משלמים בגין השכרת הדירה לאדם פרטי?
  • חוזה משותף-2 שותפות 08/11/2017 22:45
    (סגור) כותרת: חוזה משותף-2 שותפות
    תאריך ושעה: 08/11/2017 22:45 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום, חתמנו על חוזה משותף שתי שותפות מול בעל הדירה.
    החוזה תכף מסתיים ויש סעיף של אופציה להמשיך חוזה לשנה נוספת.
    במידה ואחת השותפות לא מעונינת להמשיך והשנייה ביקשה להאריך. בעל הבית חייב להסכים לה למרות שזה חוזה משותף?יש לו אופציה לסיים חוזה?
    והאם בחידוש החוזה הוא יכול לשנות את תנאי שכ"ד?
    ואף לדרוש שהוא אינו רוצה חוזה עם שותפות אלא מול יחיד?
  • פינוי מושכר 05/11/2017 17:08
    (סגור) כותרת: פינוי מושכר
    תאריך ושעה: 05/11/2017 17:08 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום,
    לפני כשנה חתמתי חוזה דירה כאשר בחוזה מופיע סעיף אופציה להמשך. כעת הודיעה לי בעלת הדירה שעלי לפנות את הדירה בתום החוזה מבלי לממש את האופציה מכיוון שמתבצע פינוי בינוי בבניין.
    אציין כי במעמד חתימת החוזה בעלת הדירה לא סיפרה שהבניין בתהליך פינוי בינוי.

    האם יש עילה לתביעה?

    תודה מראש,
    שניר
  • RE: פינוי מושכר 06/11/2017 08:50
    (סגור) כותרת: RE: פינוי מושכר
    תאריך ושעה: 06/11/2017 08:50 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    ברור. אם קיימת אופציה בחוזה ללא הסתייגות אז מובן שאתה רשאי לממש את האופציה או לקבל פיצוי במידה ובעלת הדירה אינה מוכנה.
  • תקרה נופלת בדירה 02/11/2017 01:08
    (סגור) כותרת: תקרה נופלת בדירה
    תאריך ושעה: 02/11/2017 01:08 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    אני משכיר דירה בתל אביב וחתיכות נפלו מהתקרה

    ממש לבנים

    זה נחשב דירה לא ראויה למגורים? מה אני יכול לעשות אם הבעלים לא מתקן
  • הוצאת דיבה 28/10/2017 17:53
    (סגור) כותרת: הוצאת דיבה
    תאריך ושעה: 28/10/2017 17:53 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום לכולם, שאלה:
    אם מצטטים מהוויקיפדיה ומגוגל עובדות ידועות על אדם
    שהורשע בפלילים, האם זו הוצאת דיבה?

    תודה
  • RE: הוצאת דיבה 01/11/2017 12:15
    (סגור) כותרת: RE: הוצאת דיבה
    תאריך ושעה: 01/11/2017 12:15 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    בחוק איסור לשון הרע, הגנת אמת בפרסום, הידועה גם כהגנת אמת דיברתי, יכולה להגן מפני תביעה פלילית או אזרחית על מפרסם פרסום שיש בו "לשון הרע" אם הפרסום הוא אמת וגם יש בו עניין ציבורי.

    הגנת "אמת בפרסום" קבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. חוק זה הוא בעל אופי נזיקי מובהק אך הוא חיצוני לפקודת הנזיקין, תשכ"ח-1968 ומאזן את הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי. סעיף 14 הוא נדבך מרכזי בשורת ההגנות המנויות בחוק. אליבא דנשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, קבע המחוקק את סעיפי ההגנות (סעיפים 13-16 לחוק) על מנת שהשופט יוכל "לעדן" את האיזון הנ"ל על פי נסיבות המקרה הקונקרטי שלפניו. אם הוכיח התובע כי בוצעה כנגדו עוולה של הוצאת לשון הרע, יוכל הנתבע לנסות ולהיבנות מאחת מההגנות המנויות בחוק: הגנת "הפרסומים המותרים" (סעיף 13), הגנת "אמת בפרסום" (סעיף 14) והגנת "תום הלב" (סעיפים 15-16).

    ההתפתחות ההיסטורית של איסור לשון הרע בכלל והגנת "אמת בפרסום" בפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

    כבר בימי המנדט הבריטי הוגדר פרסום לשון הרע הן כעבירה פלילית והן כעוולה אזרחית. העבירה הפלילית הופיעה בפקודת החוק הפלילי, 1936, בסעיפים 201-203 ו- 205-209 והעוולה האזרחית הופיעה בפקודת הנזיקין, 1944 בסעיפים 16-22. ההוראות הנ"ל הוסיפו לחול גם לאחר קום המדינה בהסתמך על סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948. בשנים שלאחר קום המדינה נמתחה ביקורת חריפה על ההסדר המנדטורי ולטענת רבים אבד עליו הכלח. בעקבות הביקורת חוקק חוק איסור לשון הרע שנכנס לתוקף ב-30.7.1965.

    מהצעת החוק ניתן ללמוד כי לנגד עיני יוצרי החוק החדש עמדו שתי מטרות: האחדת הדין הפלילי והדין האזרחי בסוגיית לשון הרע בחוק אחד והכנסת שינויים בדין הקיים כך שתוענק הגנה מספקת לנפגעים מלשון הרע. מאז חקיקתו עבר החוק מספר תיקונים. במסגרת ערך זה ענייננו בתיקון הראשון לחוק מ-1967 שבמסגרתו תוקן סעיף 14 והתקבל הנוסח הקיים היום.

    בחוק המקורי מ-1965 אחד מהתנאים לתחולת ההגנה שבסעיף היה קיומו של "עניין לציבור". במסגרת התיקון, הוחלף הביטוי "עניין לציבור" בביטוי "עניין ציבורי". שינוי זה אינו סמנטי בלבד אלא גם מהותי שכן, מהביטוי "עניין לציבור" ניתן היה להסיק כי המחוקק העניק הגנה לכל פרסום שמעניין את הציבור ובכלל זה אפילו פרסום שמטרתו לספק עניין לסקרנים או למלא יצר של רכלנים. מאידך, הביטוי "עניין ציבורי", הקבוע כיום, מחייב קיומו של אינטרס ציבורי קונקרטי ומשמעותי בפרסום.

    בנוסף, במסגרת התיקון הראשון לחוק גם נמחק מסעיף 14 הסייג: "ובלבד שהפרסום לא חרג מתחום הדרוש לאותו עניין". עו"ד אורי שנהר, בספרו "דיני לשון הרע", סובר כי ניתן, לכאורה, להסיק מביטול הסייג כי אם הפרסום הפוגעני הוא אמת ויש בו עניין ציבורי אין חשיבות לשאלה האם היה ניתן להגשים את תכליתו בעזרת אמצעי פוגעני פחות. על-פי שנהר, מסקנה פרשנית זו איננה הכרחית כלל וכלל משום שמדברי המחוקק ניתן ללמוד כי הסייג נמחק משום שהיה מעורפל מדי ולא מסיבות אחרות. בנוסף, התיקון הראשון עמד בסימן "פגיעה מינימלית בנפגע" (החלפת "עניין לציבור" ב"עניין ציבורי") ועל כן, לא הגיוני שתתאפשר במסגרתו פגיעה העולה על הנדרש. זאת ועוד, לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, גישת שנהר הופכת להכרחית כי גם כאשר קיימת תכלית ראויה המצדיקה פגיעה בכבודו של אדם, עדיין יש להגשימה בעזרת אמצעי פוגעני פחות ובמידה שאינה עולה על הנדרש. אמצעי פוגעני פחות יכול שיהיה למשל ויתור על פרסום שמו של הנפגע ופרטים מזהים אודותיו או מידתיות בכמות הפרסומים, בהיקפם ובהבלטתם.

    מקרים טיפוסיים בהם עוסק המשפט ביישום הדוקטרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    המקרים "הקלאסיים" בהם יופעל הסעיף הם מקרים בהם עיתונאי, מגיש חדשות, סופר או אדם פרטי מפרסם "פרסום" שיש בו משום הוצאת לשון הרע כלפי אדם פרטי אחר, אישיות ציבורית, ידוען, תאגיד או חברה ממשלתית וכתגובה מוגשת תביעה. המפרסם איננו מכחיש את לשון הרע שבפרסום אלא טוען כי הפרסום הוא "אמת" ויש בו "עניין ציבורי" ולכן עומדת לו הגנת סעיף 14.

    דוגמה לפרשה שכזאת היא פרשת דוד אפל נ' איילה חסון. התובע הוא איש העסקים דוד אפל והנתבעת היא כתבת הטלוויזיה איילה חסון. במהדורת החדשות של הערוץ הראשון מיום 22.1.1997 התפרסמה כתבה של חסון בעניין מינוי עו"ד בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בכתבה נאמר כי אפל הציע לאריה דרעי לדרוש את מינויו של בראון לתפקיד היועץ המשפטי משום שבראון יוכל לסייע לדרעי להשיג עסקת טיעון שאין עמה קלון בהליכים הפליליים בהם דרעי היה נתון. אפל הגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע וטען כי לא היו דברים מעולם ושיש בהקשר בו הובאו הדברים בכתבה כדי לייחס לו "מזימה" להשפיע שלא כדין על מינוי היועץ המשפטי.

    בערכאה הראשונה נקבע כי אין בדברים הנ"ל משום הוצאת לשון הרע והתביעה נדחתה על הסף. על החלטה זו ערער אפל לבית המשפט העליון. ערעורו התקבל ונקבע כי הדברים הנ"ל הם אכן הוצאת לשון הרע והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך הדיון.

    הדיון בבית המשפט המחוזי התמקד בתחולת ההגנות המנויות בחוק. הנתבעים טענו כי גם אם יש בכתבה משום הוצאת לשון הרע, עדיין הדברים היו "אמת" והיה בהם "עניין ציבורי" ועל כן עומדת להם הגנת סעיף 14. בית המשפט קבע כי אפילו בין הצדדים אין מחלוקת כי היה בדברים "עניין ציבורי". בנוסף, על פי בית המשפט, גרסתו של אפל "מעוררת תמיהות ופליאות" ודבריו הם בגדר “עלבון לאינטליגנציה ולשכל הישר". אי לכך ובהתאם לזאת, קבע בית המשפט כי הפרסום היה "אמת" ולפיכך הנתבעים חוסים תחת הגנת סעיף 14. אפל יצא ואוזניו מקוטפות וחויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט ע"ס 50,000 ₪ (ראו עוד בפרשת בר-און חברון).

    דוגמה נוספת היא פרשת יוסף מדינה נ' חיים יבין. התובע הוא יוסף מדינה, בעל מסעדה והנתבע הוא חיים יבין, עורך תוכנית הטלוויזיה "מבט שני". במסגרת תוכנית הטלוויזיה "מבט שני" מיום 23.7.1985, שעסקה במעצרם של חשודים בטרם משפט, נכלל קטע בו הושמע קולה של שוטרת במוקד המשטרה, האומרת: "רות, כיכר סטרומה, מעל מסעדת מדינה כרגע מתנהל סחר בסמים, אתה יכול להגיע למקום". התובע שהוא בעל מסעדת "שיפודי מדינה", המצויה בקרבת כיכר סטרומה בחולון, ראה בקטע הנ"ל משום פרסום לשון הרע נגדו. הצדדים לא נחלקו על כך כי אכן נתקבלה במוקד המשטרה ההודעה ששודרה בטלוויזיה וכי התובע אינו עוסק בסחר סמים. הנתבעים ביקשו לחסות תחת הגנת סעיף 14.

    לגבי יסוד "האמת" נקבע כי לא היה בפרסום כדי לקשור את מעשי העבירה למסעדת "שיפודי מדינה" ולבעליה ולכן השאלה בדבר אמיתות הדבר שפורסם, מצטמצמת לבדיקה אם אכן הגיע לידי השוטרים מידע או חשד כאמור ועל כך לא הייתה מחלוקת.

    לגבי יסוד "העניין הציבורי" נקבע כי התוכנית "מבט שני" עסקה בסוגיה שיש בה עניין ציבורי רב ויש לראות בתוכנית "חטיבה אחת" ולכן יש עניין ציבורי גם בקטע הנ"ל. לפיכך, גם בפרשה זו חסה המפרסם תחת הגנת סעיף 14, אך למרות קביעתו בית המשפט המליץ וראה בעין יפה את נכונותו של ערוץ 1 לשדר הבהרה והתנצלות כלפי יוסף מדינה.

    דוגמה נוספת היא פרשת אמיליו פלוס נ' דינה חלוץ. התובע הוא איש עסקים שעוסק בנדל"ן והנתבעת היא כתבת במקומון "שתי ערים" השייך לרשת שוקן. ב-29.4.1994 פרסמה חלוץ כתבה שכותרתה: "משרד השיכון בודק חשדות שאמיליו פלוס גנב מיליוני שקלים מכספי המדינה". לאחר הפרסום הגיש פלוס תביעה בגין הוצאת לשון הרע כנגד חלוץ וכנגד רשת שוקן. בערכאה הראשונה נקבע כי "אין ולא יכולה להיות מחלוקת בדבר היות הכותרת בבחינת לשון הרע", אך עומדת לנתבעות הגנת אמת בפרסום (וגם הגנת תום הלב). על קביעה זאת ערער פלוס לבית המשפט העליון. ערעורו התקבל ונקבע כי במציאות האובייקטיבית אין עיגון, ולו עיגון רופף, לנאמר בכותרת ולכן יסוד "האמת" הנדרש כחלק מהגנת סעיף 14 לא מתקיים ומשכך מתייתר הצורך לבחון את יסוד "העניין הציבורי" (בנוסף, נקבע שגם הגנת תום הלב בלשון הרע לא מתקיימת).

    אי לכך נקבע כי על הנתבעות לשלם לפלוס הוצאות משפט ע"ס 50,000 ₪ והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת פיצויים. ב-10.4.2006 נקבע בבית המשפט המחוזי כי על הנתבעות לפצות את פלוס בכ-100,000 ₪.

    סקירת הדין הקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    כאמור, בתביעה בגין עוולה של הוצאת לשון הרע, אין הכרח כי הפרסום הנדון יהווה דבר שקר על מנת שייחשב כהוצאת לשון הרע, שכן, לעתים יכול הפרסום להוות אמת אובייקטיבית נכונה לחלוטין ועדיין לקיים את יסודות העוולה.

    אולם, במצב דברים שכזה, עומדת לנתבע ההגנה המפורטת בסעיף 14 לחוק הנקראת הגנת "אמת בפרסום" או הגנת "אמת דיברתי". אם יוכיח הנתבע כי נתקיימו שני יסודות הסעיף: "אמיתות הפרסום" ו"עניין ציבורי" תעמוד לו ההגנה. חשוב לציין כי שני היסודות הנם יסודות מצטברים אך בה בעת, שונים אחד מן השני בתכלית שכן יסוד "האמת" מעלה שאלה עובדתית (האם הפרסום הנו אמת) ואילו יסוד "העניין הציבורי" מעלה שאלת מדיניות שיפוטית (האם קיימים בפרסום יתרונות חברתיים המצדיקים אותו חרף לשון הרע שבו). בפרק זה נבחן לעומק כל אחד מהיסודות הנ"ל.

    יסוד "אמיתות הפרסום"[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מצב-דעתו של הנתבע בעת הפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הגנת "אמת בפרסום" אינה כוללת בתוכה כל דרישה ל"יסוד נפשי" מן המפרסם (יסוד נפשי הוא הביטוי המשפטי המתייחס למצב דעתו של העושה בעת המעשה, לדוגמה: כוונה, מודעות למעשה, אדישות וכו'). דהיינו, הגנת סעיף 14 לא תחול על פרסום שקרי גם אם המפרסם פעל בתום לב ובכנות, היה בטוח לחלוטין כי הדברים אותם הוא מפרסם נכונים וכלל לא התכוון לפגוע בתובע באמצעות פרסומו.

    נוסף על כך, גם אם טעותו של המפרסם הייתה סבירה והוא לא התרשל בהליך בירור העובדות ופרסומן, עדיין כל עוד פורסמו דברי שקר, הוא לא יוכל ליהנות מן ההגנה.

    נראה כי נוסח החוק יוצר מצב דברים קשה במיוחד כלפי כל מי שטעה ופרסם דבר שקר בתום לב ועל כן, נקבע בסעיף 19(2) לחוק כי בית המשפט רשאי להקל עם המפרסם בשלב קביעת הפיצויים או גזירת העונש אם נראה כי המפרסם היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע.

    חשוב לציין כי היעדרו של הצורך "ביסוד נפשי" ספציפי (כגון כוונה או חוסר תום לב), במסגרת ההגנה, פועל גם בכיוון ההפוך שכן, הגנה זו תעמוד למפרסם גם אם כלל לא פעל בתום לב, התכוון לפגוע ואפילו אם לא סבר קודם לכן כי יש אמת בפרסום. כלומר, כל עוד הצליח המפרסם להוכיח את יסודות הסעיף האובייקטיבים ("אמת" ו"עניין לציבור") לא יתחשב בית המשפט כלל בכוונותיו, מניעיו, ומודעותו לאמיתות הדברים בעת הפרסום שכן הם לא רלוונטיים כלל בהכרעת השאלה האם עומדת לו ההגנה.

    ראוי לציין כי בפרשת קראוס נ' ידיעות אחרונות, ניסו שופטי בית המשפט העליון: חשין, גולדברג והנשיא שמגר להכניס מידה של דרישת תום לב במסגרת סעיף 14, כך שמפרסם אשר פועל בחוסר תום לב לא יזכה בהגנת "אמת בפרסום". באותה הפרשה סירב עיתון "ידיעות אחרונות" לפרסם כתבה אשר מבהירה כי יוסף קראוס, נשוא כתבותיהם הקודמות, זוכה מן האשמות אשר יוחסו לו באותן הכתבות. קראוס טען כי בסירובו של העיתון להצהיר כי הוא זוכה מהאשמות שיוחסו לו פוגע העיתון בשמו הטוב. בית המשפט קבע כי סירובו של העיתון לפרסם עדכון הנו פעולה הלוקה בחוסר תום לב ועל כן לא יחסה העיתון בצל הגנת סעיף 14. דרישה זו של התנהגות בתום לב, במסגרת הגנת סעיף 14, לא הייתה קיימת עד אז והיה נדמה כי בית המשפט הוביל מהלך פסיקתי חדש. אולם, מהלך פסיקתי זה נגדע באיבו בדיון הנוסף באותה הפרשה שכן, דעת הרוב סברה כי למרות התוצאה "הבלתי נעימה" המתקבלת (הפגיעה בשמו הטוב של מר קראוס), אין להשתמש בהיקש מתוך סעיפי "תום הלב" שבחוק ואין להטיל על המפרסם דבר אמת את החובה לפעול בתום לב.

    המבחנים לקיומה של אמיתות הפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בפרשת קראוס נקבע כי על מנת שפרסום יחשב כ"אמת", על התוכן המובא בו לעמוד בהתאמה למציאות האובייקטיבית "כפי שהוכחה באמצעות הראיות המובאות במשפט". הווה אומר, המציאות אליה משווה בית המשפט את הפרסום היא המציאות אשר מצטיירת מתוך העדויות, הראיות וההוכחות אשר הובאו בדיון לפני בית המשפט.

    אמנם, לרוב, המשמעות הטבעית של הפרסום תימצא בתוך שורותיו ובגוף הדברים, אך לעתים יכול שתשתמע מבין השורות. משמעות משתמעת זו אף היא נקבעת על פי מבחן אובייקטיבי- "על פי המובן הטבעי והרגיל של המילים בעיני הקורא הסביר" ולא על פי האופן בו היא מצטיירת בעיני התובע או הנתבע.

    כלומר, בבואנו לבחון את משמעותו של פרסום מסוים עלינו לשאול את עצמנו "כיצד היה האדם הסביר מבין את הדברים והאם גם הוא היה רואה בהם לשון הרע כנגד התובע?". נוסיף כי לעתים אף ייתכנו מקרים בהם משמעותו של הפרסום תיגזר מכותרתו בלבד ולא מגופו שכן, כבר נקבע בפרשת פלוס נ' חלוץ כי לכותרת משקל כבד יותר על תפיסתו של האדם הסביר את הכתוב מאשר מהדברים המובאים בתוכן עצמו.

    חשוב לציין כי העובדה שהנתבע הוכיח כי אותו חלק בפרסום בגינו הוא נתבע הנו אמת, אינה הופכת באופן אוטומטי גם את שאר חלקיו האחרים לאמת. עם זאת, עליו להתאמץ ולהוכיח כי גם שאר חלקי הפרסום נכונים רק אם תביעתו של הנפגע מתייחסת גם אליהם. אם לא כך הדבר יניח בית המשפט באופן אוטומטי לטובת הנתבע כי חלקים אלו מהווים אמת ולא ידון בנכונותם.

    ראוי לציין כי במשפט הישראלי, נתבע הרוצה להישען על הגנת אמת בפרסום, חייב לשאת בנטל הוכחת האמת בדבריו. מאידך, בארצות הברית הנטל להפרכת ההגנה ולהוכחת שקריות הפרסום מוטל על התובע וזאת משום שיקולים הנובעים ממבנה החוקה האמריקאית "המקדשת" את חופש הביטוי ומגבילה אותו רק אם הטוען כנגדו מוכיח כי נעשה בחופש זה שימוש לרעה.

    סייגים לתחולת היסוד כפי שנקבעו בפסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    אחד הסייגים לקיומו של יסוד "אמיתות הפרסום", אשר נקבע בפרשת פלוס נ' חלוץ על ידי השופט חשין, הוא כי הגנת אמת בפרסום לא תגן על פגיעה בכבוד האדם ושמו הטוב כאשר ה"אמת" מבוססת על פעולה פזיזה או שקרית (כגון: מכתב תלונה). כלומר, גם אם הפרסום שנעשה היה אמת לאמיתה והיה בו עניין ציבורי, לא תעמוד לנתבע ההגנה במצב בו הדברים שנטענו בפרסום המדווח היו מבוססים על פעולה פזיזה, שקרית ולא משמעותית כנגד הנתבע. כך למשל, כאשר עיתון מפרסם שישנן חשדות כנגד אדם כי פעל במרמה, אך בפועל כל שקרה הוא שהוגש כנגדו מכתב תלונה פזיז למשטרה, לא תעמוד לעיתון הגנת האמת. הסיבה לסייג זה טמונה בכך שבעקבות הדיווח הפזיז מתערער האיזון העדין הקבוע בחוק איסור לשון הרע שבין השם הטוב לחופש הביטוי והכף נוטה לכיוון האחרון.

    סייג נוסף להגנה, שנקבע בפסק הדין עוזרי נ' גלעד, הנו "חזרה על שכבר נאמר". במה דברים אמורים? כאשר אדם מפרסם דבר המהווה לשון הרע אך נאמר במקור על ידי אדם אחר, אין הוא יכול ליהנות מן ההגנה בטענה כי האדם שאותו ציטט אכן אמר את אותו הדבר כבר קודם לכן ואין הוא אלא חוזר על דברי חברו. ההסבר שנתן לכך בית המשפט הוא: "אין עשן בלי אש", כלומר, האדם הסביר יסיק כי פלוני לא יחזור על השמצות שהשמיע אלמוני אם לא האמין שיש ממש באותן השמצות. בכך נותן בעצם "המפרסם החוזר" גושפנקה לפרסום המקורי.

    על כן, כדי שאותו "מפרסם חוזר" ייהנה מהגנת "אמת בפרסום" מוטל עליו הנטל להוכיח את אמיתות דברי ההשמצה עליהם הוא חזר. עם זאת, נראה שכאשר מדובר בפרסום המהווה עובדה חשובה בפני עצמה ונראה לבית המשפט כי הפרסום החוזר אינו תורם לאמינות הדברים ו/או לא מוסיף להם מימד אמיתי נוסף, יוכל בית המשפט להפעיל שקול-דעת ולהסתפק בהוכחה פשוטה שהדברים אכן נאמרו בעבר ואילו עכשיו הם מובאים רק כציטוט.

    אמת משפטית מול עובדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

    דבר ידוע הוא כי אין אמת אחת כאמת אחרת, לכל אדם השקפת עולם משלו ומה שנראה לאחד כאמת לאמיתה עלול להיראות לאחר כשקר מוחלט. כך למשל הגדרות כגון: יופי, טוב ורוע, ניצחון והפסד, יראו לאנשים שונים כדברים שונים בתכלית. הסיבה למצב עניינים זה היא שפנים רבות לאמת: היסטורית, דתית, פילוסופית אומנותית וכו'. השופט, ככל אדם אחר, אינו יכול להגיע להכרעה בין כל האמיתות הללו שכן אין אמת אחת מוחלטת, הכול סובייקטיבי ובעיני המתבונן.

    עם זאת, ברור כי ישנו צורך לקבוע קנה מידה שיפוטי אחיד על פיו יוכל בית המשפט לקבוע מהי האמת בגינה נעניק או נשלול את ההגנה האמורה. נראה כי קנה המידה הרצוי היה יכול להיות "האמת העובדתית" שנתפסת פעמים רבות כאמת הבלתי מעורערת והמוחלטת אשר אמיתותה אינה יכולה להיות מוטלת בספק. הבעיה נוצרת כאשר אנו דורשים מן השופט, אשר הנו כאחד האדם, להגיע לאותה אמת עובדתית טהורה. דרישה זו לעתים רבות אינה הגיונית שכן אין בידיו כלים מתאימים לגילוי "אמת טהורה" זו, שכן, הוא אינו חשוף לכלל הפרטים והעובדות כפי שהתרחשו במציאות. משום כך, פעם אחר פעם קבעה הפסיקה כי האמת הנדרשת לשם טענת "אמת דיברתי" הנה האמת המשפטית ולאו דווקא האמת העובדתית.

    "האמת המשפטית" הנה אותה אמת אליה יכול כל שופט להגיע בעצמו בעזרת הכלים שהעמיד החוק לרשותו וכפי שהיא מצטיירת מהעובדות שהוצגו בפניו ובפני בית המשפט. יש לציין כי לעתים אין מניעה בכך שיהיה פער בין האמת המשפטית לאמת העובדתית לאור הידע והמשאבים המוגבלים שצוינו לעיל, אך גם בית המשפט הסכים זה מכבר כי זהו פער שיש להשלים עמו.

    לסיכום, ניתן לומר כי הלכה היא שהאמת הרלוונטית בדיון בעוולת "לשון הרע" היא אך ורק האמת כפי שרואה אותה בית המשפט והשופט היושב בדין, ללא קשר לדעות ואמונות היסטוריות, פילוסופיות, דתיות וכו'.

    אמת לשעתה או אמת במלואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    עולה השאלה האם אמת שהייתה נכונה לשעתה ולאחר מכן, עקב השתנות הנסיבות, נתגלתה כשקר עומדת בתנאי "אמיתות הפרסום".

    בפרשת קראוס נידונה שאלה זו בהרחבה (לפירוט עובדות המקרה ראו לעיל) ונקבע פה אחד על ידי השופטים כי כאשר משתנות הנסיבות והאמת שפורסמה בדבר "חשדות חמורים כנגד אדם" מתבררת כשקרית, חובה על המפרסם להוציא עדכון לפרסומו אחרת לא תעמוד לו הגנה זו.

    אולם, בדיון הנוסף שנערך באותה פרשה התהפכה הקערה על פיה ודעת הרוב החדשה סברה כי אין החוק דורש שהאמת שבפרסום תהיה "אמת במלואה" כל הזמן. די כי תהה האמת נכונה לשעתה (קרי, בעת הפרסום) על מנת לקיים את יסוד "האמת בפרסום". אם השתנו הנסיבות ומה שהיה אמת הופך לשקר אין המפרסם חייב בעדכון פרסומו שכן לדעת רוב השופטים בדיון הנוסף חובה זו כבדה מנשוא ופוגעת בזכויותיו של המפרסם מעבר לנדרש.

    עם זאת, בתיקון לחוק משנת 2003 הוסף סעיף 25א לחוק הקובע כי אמצעי תקשורת המפרסם כי ישנן חשדות פליליים כנגד אדם פרטי יהיה מחויב, לאור בקשתו של אותו אדם, לפרסם עדכון בדבר זיכויו או באי הגשת כתב אישום כנגדו. כלומר, בכל הנוגע לאמצעי תקשורת המפרסם פרסום בדבר חשדות פליליים, בלבד, תופסת כיום גישת "האמת במלואה" ולא "האמת לשעתה".

    אמת אובייקטיבית מול הבעת דעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    פרופ' מרדכי קרמניצר בספרו "לשון הרע, הדין המצוי והרצוי" גורס כי את תוכנם של הפרסומים השונים ניתן לחלק לשלושה סוגים: פרסומים עובדתיים נכונים, פרסומים עובדתיים כוזבים, והבעות דעה. ישנם מקרים רבים בהם הפרסום הפוגע אינו מהווה תיאור העובדות כהווייתן אלא מבוצע בתצורה של הבעת דעה. ההבחנה בין מהי אמת אובייקטיבית למהי דעה, ללא ספק מהווה שאלה קשה. אולם, לאור התמקדותנו בהגנת "אמת בפרסום" אין צורך בירידה לעומקה של הבחנה זו שכן בפרשת חברת החשמל נ' עיתון הארץ נקבע כי נתבע או נאשם בגין עוולת הוצאת לשון הרע זכאי להסתמך על ההגנה גם כאשר הדברים מנוסחים כהבעת דעה.

    עם זאת, אם אין באותה הבעת דעה עניין ציבורי או שמא היא איננה אמת, לא יוכל המתגונן לטעון את טענת "אמת דיברתי" ויפנה לסעיף בחוק שמגן על דעות שהובעו בתום לב, קרי, סעיף 15(4) לחוק. כך גם יעשה במקרה בו לא ניתן אובייקטיבית לסווג את הדעה כאמת או שקר, שכן, הגנת אמת בפרסום טובה רק לדעות שבעניינים עובדתיים הניתנים לאימות באופן מלא.

    לסיכום, האבחנה בין דעות הניתנות לסיווג כאמת או שקר אינה קלה ובית המשפט יידרש להפעיל את מבחני האמיתות האובייקטיביים שהוזכרו לעיל.

    "פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בחלקו האחרון של סעיף 14 לחוק נקבע כי "...הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש". במה דברים אמורים? כאמור, לצורך בחינת השאלה "האם עומדת לנתבע טענת הגנת האמת" יבחן בית המשפט האם קיימת זהות בין המציאות האובייקטיבית כפי שהובאה בפניו לבין תיאורה בפרסום. אולם, כפי שקובע הסיפא של הסעיף, זהות זו אינה חייבת להיות מוחלטת. די בכך שהמשמעות והתוכן הכללי של הפרסום תואמים את המציאות על מנת שתקום לנתבע ההגנה. הרציונאל מאחורי סייג זה הוא שבאיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב אל לנו "לדקדק בציציותיו של הפרסום הפוגע" על מנת לא להגביל יתר על המידה את חופש הביטוי. על כן, נקבע בפרשת קראוס כי גם אם ישנו פרט קטן שגוי אשר אינו בעל חשיבות מהותית, קיומו לא ישלול את ההגנה וחופש הביטוי לא יפגע.

    על מנת שאכן יקום הסייג "...פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש" נדרש שיתקיימו שני תנאים מצטברים:
    1.התנאי הראשון הנו "פרט לוואי" - הווה אומר, ככל שחלקו של הפרט השגוי בתוך הפרסום הכולל קטן יותר, כך נייחס לו חשיבות שולית יותר וניטה להתעלם מחוסר אמיתותו.
    2.התנאי השני הנו "פגיעה של ממש" - כאשר יש בפרסום המשמיץ פרט לוואי שגוי אך הפרט אינו פוגע בתובע כשלעצמו, לא יהיה בכוחו של פגם זה לשלול את ההגנה שבסעיף 14 מן הנתבע.

    המבחן שקבעה הפסיקה בפרשת צור נ' הוכברג לשאלה "האם יש פגיעה של ממש באותו פרט שגוי" הוא: האם הפגיעה שנגרמה מן הפרט השגוי אינה שונה באופן מהותי מהפגיעה שהייתה נגרמת לתובע לו היה הפרט מדויק. כלומר, "לו היה הפרט השגוי נכון, האם פרסומו היה פוגע בתובע?". אם כן, לא תעמוד למפרסם הגנת "אמת דיברתי".

    עם זאת, יש לציין, שלעתים, למרות שהוכח כי אכן מדובר בפרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש והוא אינו שולל את הגנת האמת באופן אוטומטי, המילה בלבד בנוסח סעיף 14 מרמזת על כך כי יכול להיות שקיומו של פרט שגוי זה יצטרף לשיקולים חיצוניים אחרים (כגון הרקע ונסיבות הפרסום) ויעניק עודף משקל להכרעת בית המשפט כנגד מתן ההגנה לנתבע.

    "אמיתות הפרסום" ודיווח על חשדות, עבירות והליכים פליליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    כאשר הפרסום המדובר עוסק במעשה פלילי שנעשה בעבר על ידי התובע מתעוררת השאלה: "האם מצוין בפרסום כי התובע ביצע את המעשה או שמא צוין כי הוא רק נחשד בביצועו?".

    המקרה הפשוט הוא כאשר ברור מתוך נוסח הדברים למה התכוון המפרסם:

    אם פורסם "פלוני ביצע מעשה פלילי" אזי יצטרך הנתבע להוכיח כי אכן בוצע המעשה על ידי פלוני (הרשעת בימ"ש קודמת תהווה הוכיחה יעילה ביותר).

    לעומת זאת אם נאמר בפרסום "פלוני נחשד בביצוע מעשה פלילי" אזי יצטרך הנתבע להוכיח כי אכן ישנן חשדות מוצקים כנגד פלוני. כאמור, על החשדות להיות מבוססים מעבר לתלונה פזיזה או פעולה נמהרת (ראו סעיף 2.1.3 לעיל).

    המקרה המסובך יותר הוא כאשר לא ברור מתוך נוסח הפרסום האם התובע ביצע את המעשה הפלילי או שמא הוא רק חשוד. או אז שוב יפעיל בית המשפט מבחן אובייקטיבי ויבחן כיצד היה "האדם הסביר" מבין ממכלול הפרסום מהי דרגת האשמה המיוחסת לתובע. יש לציין שבהחלט ייתכן כי למרות הסתייגויותיו והבהרותיו של המפרסם (הנתבע) בגוף הטקסט כי "עוד לא נקבעה אשמתו של התובע" יכול בית המשפט לקבוע כי מגוף הדברים משתמע שהפרסום מייחס לתובע אשמה מלאה ואז יצטרך המפרסם להוכיח שהתובע אכן ביצע את המעשה המיוחס לו.

    נשוב ונציין את סעיף 25א שהוסף לחוק בתיקון משנת 2003, בעקבות הדיון הנוסף בפרשת קראוס, ובו נקבע כי במקרים בהם פורסם באמצעי תקשורת כי אדם נחשד בפלילים ולאחר מכן בוטל האישום או שאותו נאשם זוכה, יהיה חייב אמצעי התקשורת לפרסם עדכון על דבר הזיכוי אם ידרוש זאת נשוא הפרסום.

    יסוד "העניין הציבורי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

    העניין הציבורי- מבט כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בבסיס יסוד זה עומדת השאלה האם קיימים לפרסום יתרונות חברתיים המצדיקים אותו, חרף לשון הרע שבו. שאלה זאת הנה שאלה ערכית ולפיכך ניתן לומר כי יסוד זה, בשונה מיסוד "אמיתות הפרסום" שהוא יסוד עובדתי, הוא "מושג שסתום". הווה אומר, משמעותו איננה קבועה ולעולם יוכל השופט ליצוק לתוכו תוכן בהתאם למדיניות השיפוטית הנהוגה. זאת ועוד, אין לשמוע ראיות בנושא זה, הנושא כולו מסור לשק"ד השופט. עם זאת, השופט קדמי, בפרשת בורוכוב נ' יפת, הדגיש כי "בית המשפט, בתוך עמו הוא יושב" ויהיה זה בלתי סביר להניח כי ככזה יתעלם מהמוסכמות החברתיות הנהוגות. סוגיה חשובה בענייננו שעוד לא הוכרעה בפסיקה היא השאלה האם צריך שיהיה "עניין ציבורי" בפרסום כולו או שיש צורך "בעניין ציבורי" ספציפית באותו חלק מהפרסום שטומן בחובו לשון הרע. שאלה זו עלתה בפס"ד מדינה נ' יבין, בו נגענו לעיל, אך בית המשפט בחר שלא להכריע בה.

    ראוי לציין כי במשפט האנגלו-אמריקאי ובחלק נכבד ממדינות המשפט הקונטיננטלי (גרמניה לדוגמה) אין קיום ליסוד "העניין הציבורי" בהקשר של הגנת "אמת דיברתי" (או כפי שהיא ידועה במדינות המשפט האנגלו-אמריקאי: (Justification. לשיטתם, די בהוכחת "יסוד האמת" כדי שהפרסום יזכה להגנה. מאידך, ישנן מדינות, בהן המצב דומה למצב בישראל, כלומר, על מנת שפרסום יזכה להגנה יש להוכיח קיומו של יסוד הדומה "לעניין ציבורי" בנוסף ל"יסוד האמת". לדוגמה, זהו המצב בחבל קוויבק שבקנדה ובמדינות מסוימות באוסטרליה.

    המבחנים לקיומו של עניין ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בית המשפט יכריע בסוגיית קיומו של "עניין ציבורי" על ידי איזון אינטרסים: מחד גיסא, ניצב האינטרס של הפרט במניעת פרסום פרטים פוגעים אך נכונים אודותיו ומאידך גיסא, עומד האינטרס של חופש הביטוי. פרופ' רות גביזון במאמרה, "איסור פרסום הפוגע בפרטיות- הזכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת", קובעת כי האינטרס של חופש הביטוי טומן בחובו, בין השאר ואולי בעיקר, את זכות הציבור לדעת. המבחן שאומץ על ידי הפסיקה (למשל בפרשת מאגרי מידע נ' ונטורה) הוא "מבחן התועלת" של פרופ' זאב סגל הקובע כי עניין ציבורי הוא "כל עניין שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו" (מבחן זה הוצע על ידי פרופ' סגל במאמרו "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת").

    לשיטת שנהר, יהיה ראוי להרחיב את המבחן ולקבוע כי יתקיים "עניין ציבורי" לא רק כאשר תצמח לציבור תועלת מידיעת הפרטים שבפרסום, אלא גם כאשר תצמח לציבור תועלת מעצם הפרסום. זאת משום שחוק איסור לשון הרע עוסק לא רק בפרסום ברבים אלא גם בפרסום בחוג מצומצם (שני אנשים למשל). לדוגמה: ניתן לומר כי אין "עניין ציבורי" בנוגע לכשירותו של מפעיל טרקטור אך לציבור כולו יש אינטרס שהחוג המצומצם של הממונים על אותו מפעיל טרקטור יקבלו מידע בנוגע לכשירותו.

    יש לזכור כי המבחנים לקיומו של העניין הציבורי אינם אלא כלי עזר בידי בית המשפט. לפיכך, לא ניתן לקבוע א-פריורית נושאים מסוימים בהם יהיה או לא יהיה "עניין ציבורי" ובית המשפט יידרש, כל פעם מחדש, לבחון את מידת התועלת הציבורית שבפרסום הקונקרטי שלפניו.

    העניין הציבורי וצנעת הפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בפרשות שונות (דוגמאות יובאו להלן) נקבע כי ככל שהפרסום נוגע לענייניו האינטימיים של אדם, כך ייטה בית המשפט לקבוע כי יש פחות עניין ציבורי בפרסומם. קשה לקבוע מראש מהם הנושאים האינטימיים ביותר שלגביהם זכאי אדם להגנה מיוחדת. עם זאת, לפי שנהר, ניתן להקיש על מהותם של נושאים אלה מחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. על פי פרופ' סגל, הנושאים המוגנים על ידי חוק הגנת הפרטיות הם בעיקר: חיי האהבה והמשפחה של אדם, נטיותיו המיניות, מצבו הבריאותי, תחביביו ומצבו הכלכלי. כאמור, ענייניו האינטימיים של אדם זכו לא פעם להגנה מוגברת על ידי בית המשפט. לדוגמה בפרשת נוף נ' אבנרי נפסק כי אין עניין ציבורי בפרסום פרטיו של סכסוך משפחתי. בפרשת וזנה נקבע כי אין תועלת ציבורית בפרסום על יחסי אישות בין נאשם למתלוננת. בפרשת פלמונית נ' כל הקריות נקבע כי אין עניין ציבורי בפרסום זהותה של נשאית איידס. מאידך גיסא, ראוי לציין כי לעתים יתקיים היסוד של עניין ציבורי אף אם מדובר בפרסום פרטים אינטימיים. לדוגמה: בפרשת פלמונית נאמר כי אם הייתה הסתברות גבוהה שבהיעדר פרסום זהותה של נשאית האיידס תיווצר סכנת חיים אז היה עניין ציבורי בפרסום זהותה.

    העניין הציבורי ודיווח על מאורעות בעלי אופי חדשותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

    כאמור, בית המשפט ייטה לקבוע כי יש עניין ציבורי בפרסום ככל שתוכנו נוגע למידע בעל אופי חדשותי שחשוב לציבור. עם זאת, עולה השאלה מהי מידת ההגנה שיש להעניק לאדם הפרטי שנקלע שלא מרצונו ושלא בטובתו לעין הסערה התקשורתית. באנגליה פרסום יזכה להגנה מפאת העניין הציבורי שבו כל עוד מדובר "בעניין ראוי ולגיטימי להתעניינות הציבור" או אפילו "דבר שיש בו משום חדשות לציבור". בארצות הברית, בפס"ד Rosenbloom v. Metromedia, נקבע כי יזכה להגנה כל פרסום שבתחום "ההתעניינות הציבורית הלגיטימית". בפרשות יבין ו-ונטורה בית המשפט נעזר בדין האנגלי והאמריקאי וקבע כי יש עניין ציבורי בפרסום פרטים על אדם אם הם נוגעים "לנושאים חדשותיים". עם זאת, אליבא דשנהר, יהיה ניתן לעתים לספק את האינטרס הציבורי שבקבלת המידע החדשותי מבלי לציין את זהות המעורבים.

    העניין הציבורי ודיווח על דמויות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

    לשיטת פרופ' סגל ניתן לראות בהחלטת אדם ליטול על עצמו מעמד ו/או תפקיד חברתי-ציבורי כהסכמה מכללא מצדו לוויתור על פרטיותו. מכך יוצא שפרסומם של פרטים מסוימים מותר לגבי "איש הציבור" אך לא כך לגבי האדם הפרטי. פרופ' גביזון מבקרת את גישת פרופ' סגל וטוענת כי ייתכן וגישתו הולמת את "המתחם הקלאסי" של הדמויות הציבוריות (רה"מ, שרים, נשיא המדינה וכו') אך בנוגע לדמויות ציבוריות כגון: ספורטאים, עבריינים, אומנים או "סתם אנשים עשירים" קיומה של אותה הסכמה מכללא הוא לעתים מפוקפק.

    בענייננו, ראוי לבחון את "הגנת העניין הציבורי" בחוק הגנת הפרטיות, לגביה נאמר כי אם אדם הוא "דמות ציבורית", אל לו לקבול כי ענייניו הפרטיים נחשפים ברבים ופרטיותו נפגעת במידה מסוימת. לעומת גישה זאת טוען עו"ד חיים פאל, במאמרו "זכות הציבור לא לדעת", כי אם החוק והפסיקה יאפשרו חדירה רבה מדי לפרטיותם של אנשי ציבור, מעטים יהיו מוכנים להיכנס "לקלחת החיים הציבוריים" ודבר זה יפגע ברמתו וצביונו של השירות הציבורי. שאלה נוספת היא מי ייחשב "לדמות ציבורית" לצורך העניין ומי לא. לשאלה זאת לא נקבעו עדיין מבחנים ברורים בפסיקה אך, לגישת שנהר, סביר להניח שבית המשפט יגדיר פלוני כ"דמות ציבורית" לפי מידת השפעתו על החברה ולאור השאלה האם הגיע מרצונו לאותה עמדה חברתית ועד כמה ניתן לראות ברצון זה הסכמה לפרסום דברים אודותיו. אם נבחן את הפסיקה בענייננו נגלה כי, לדוגמה, נדירים המקרים בהם לא יכיר בית המשפט בקיומו של עניין ציבורי כאשר מדובר בחשדות פליליים בנוגע לאנשי ציבור. מאידך, בית המשפט פחות ייטה להכיר בקיום עניין ציבורי בדיווחים רכילותיים אודות דמויות ציבוריות או פרסומים בנוגע ליחסי הזוגיות שלהם. מאידך, בית המשפט כבר פסק (בפרשת אבו חצירא נ' העיתון "חדשות") כי קיים עניין ציבורי בפרסום בעיתון של מכתבים המלמדים על רומן מחוץ לנישואין שניהל אדם הטוען למשרה בעלת אופי דתי.

    "העניין הציבורי" ודיווח על חשדות, עבירות והליכים פליליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    מחד גיסא, לפי שנהר, בפרסומים הנוגעים לעבירות פליליות עשויה להיות תועלת חברתית רבה: הציבור זקוק למידע מסוג זה כדי לדעת באיזו חברה הוא חי וכדי לדעת מפני מי ומפני מה עליו לחשוש. בנוסף, באמצעות פרסומים אלו יכול הציבור לקבל מידע אודות דרך טיפול רשויות החקירה והתביעה בעבירות פליליות. מאידך גיסא, קיים החשש כי פרסומים על הליכים משפטיים יהוו "משפט על ידי העיתונות" ויפגעו בזכותו של הנאשם להליך הוגן.

    בנוסף, במקרים בהם יסתיים ההליך ללא הגשת כתב אישום או אפילו ללא הרשעה, עצם הדיווח על ההליכים יהווה פגיעה קשה בנאשם. ניתן לומר שככל שההליך הפלילי מצוי בשלב מתקדם יותר כך העניין הציבורי בו יזכה להכרה על ידי בית המשפט. בפרשת בורוכוב נ' יפת נקבע כי אין עניין ציבורי בדיווח על הגשת תלונה במשטרה. העניין הציבורי יגבר כל אימת שהחשוד נחקר, נעצר ו/או מובא בפני שופט. קל וחומר כאשר מוגש כתב אישום ומתנהל הליך משפטי, בדיווח על הליכים משפטיים המתנהלים בדלתיים פתוחות יהיה כמעט תמיד "עניין ציבורי".

    על פי פרופ' ש"ז פלר, במאמרו "הרהביליטציה-מוסד משפטי מיוחד מחויב המציאות", העניין הציבורי בפרסום דבר הרשעתו של אדם הולך ופוחת ככל שנוקפות השנים ממועד ההרשעה. פרופ' פלר גורס כי גם מי שחטא בפלילים זכאי להגנה על שמו הטוב והגנה זו הולכת ומתעצמת ככל שחולף יותר זמן מחזרתו למוטב.

    אכן, בפרשת פלוני נ' הכתב אלמוני נקבע כי לא היה עניין ציבורי בפרסום פרטיו של פלוני שהורשע בהריגה לפני שנים רבות והרשעתו אף נמחקה. מאידך, לשיטת שנהר, מחיקת ההרשעה לא מקימה חזקה שאין בה עניין ציבורי, לדוגמה אם אדם מתמודד על משרה ציבורית יהיה עניין ציבורי בפרסום הרשעות בעברו גם אם התיישנו.

    מבט לעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

    כיום, גם לאחר הפסיקה הרבה בנושא, עדיין נותרו מספר שאלות משפטיות פתוחות בכל הנוגע ליסודותיה של הגנת "אמת בפרסום" שבסעיף 14. בנוסף, קיימות מספר תהיות לגבי התפתחות אפשרית של חוק איסור לשון הרע לאור השיפורים הטכנולוגיים האחרונים (לשון הרע באינטרנט למשל). התפתחויות אלו עשויות להשפיע על מבנה ההגנה האמורה.

    יש לציין כי הצעת הקודיפיקציה (הצעת חוק דיני ממונות) אינה מבקשת לתקן ואינה מתייחסת כלל לחוק איסור לשון הרע (מצוין בה רק שבוטל סעיף 87 לפקודת הנזיקין "פיצויים על לשון הרע בעיתון" לאור קיומו של חוק איסור לשון הרע). על כן נראה כי ההבהרות והשינויים המתבקשים ביסודות העוולה בכלל ובהגנה בפרט יעשו באופן נקודתי על ידי המחוקק בחוק עצמו או על ידי פסיקתו של בית המשפט, כפי שנעשה עד היום.

    בחלק זה נציג מספר אפיקים אפשריים בהם יכול שיתרחשו שינויים והתפתחויות במבנה ההגנה שבסעיף 14. שינויים אפשריים אלו, ייתכן שיגיעו מתוך הספרות המשפטית הקיימת ומתוך מגמות שונות בפסיקה ובחקיקה.

    הגדרתו של יסוד "העניין הציבורי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הביטוי "עניין ציבורי" הוא ביטוי עמום שיכול להתפרש בשני אופנים שונים:

    פירוש אחד המוצע על ידי פרופ' סגל קובע כי בפרסום ישנו "עניין ציבורי" אך ורק אם אותו הפרסום מביא בידיעתו לציבור הרחב תועלת, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו. מבחן זה של פרופ' סגל אף אומץ, כאמור, בפסיקה בפרשת רשם מאגרי מידע נ' ונטורה והוא קובע כי כל עוד פרסום הידיעה יתרום לשיפור תנאי החיים בחברה יש מקום לקבוע כי יש בו עניין ציבורי. יש לציין כהערת אגב כי בגישה זו מצודד גם המשפט העברי אשר מתיר פרסום דבר לשון הרע על אחר אם הוא תורם בפני עצמו לשיפור חיי החברה ככלל (ראו ספרו של י' הכהן, חפץ חיים- הלכות לשון הרע).

    פירוש אחר לביטוי "עניין ציבורי", מוצע על ידי עו"ד שנהר, הגורס כי בחברה דמוקרטית אשר מעודדת את השיח הציבורי, ראוי שיהיה פורום פתוח וחסר פחדים ומגבלות. על כן יש בפרסום "עניין ציבורי", בעצם כך שהוא תורם לקיומו של דיון ציבורי בנושאים בו הוא עוסק ובפורומים בו הוא נדון ללא חשש מהבעת דעה. כלומר אין צורך בקשר ממשי בין הפרסום לבין תועלת ממשית שהוא מביא עמו לחברה.

    כך גם ביטוי שיקרי יכול להחשב כעניין ציבורי, שכן המטרה הסופית היא לאפשר דיון פתוח ללא פחדים בנושאים השונים ולקדם את האמת.

    נראה כי בהכרעה בשאלת קיומו או העדרו של העניין הציבורי קובע בית המשפט בכל מקרה ומקרה לגופו על פי נסיבותיו ולכן, למרות שכיום אומצה הגישה המצמצמת של עניין ציבורי (גישת פרופ' סגל), תיתכן התפתחות עתידית בעקבות התחזקותו של חופש הביטוי והפיכתו לחלק בלתי נפרד מחוק יסוד: כבוה"א וחירותו ובית המשפט יאמצו את גישתו המרחיבה של שנהר המתיישבת טוב יותר עם עקרון חופש הביטוי שכן היא מקדמת בחיוב כל אמירה אשר תורמת לקידום דיון ציבורי בין אם יש בה תועלת ממשית ובין אם לאו.

    התחשבות ביסוד הנפשי הסובייקטיבי של המפרסם במסגרת יסוד "האמת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

    פרופ' קרמניצר מתאר בספרו סיטואציה קשה בה מפרסם פלוני מחזיק בפרסום שגוי, המפרסם יודע כי יש בפרסום שברשותו עניין לציבור, הוא משוכנע בנכונות הפרסום, ואין הוא יודע או יכול היה לדעת כי התוכן שגוי. מה יקבע בית המשפט במצב שכזה? האם יטיל על המפרסם אחריות אזרחית ובכך יצור אפקט מצנן כלפי מפרסמים שונים שימנעו מלפרסם עניינים שיש בהם עניין חשוב לציבור מחשש שבעתיד הם יתגלו כלא נכונים? כיום נראה שהתשובה תהה חיובית שכן אין כל משמעות במסגרת הגנת סעיף 14 לעובדה שהנתבע פעל בתום לב ואין אנו מתחשבים כלל במניעיו או ביסוד הנפשי שלו. פרופ' קרמניצר טוען כי מצב זה אינו תקין וטוב יעשו בתי המשפט אם יכללו במאזן שיקוליהם לנתינת ההגנה את העובדה כי המפרסם פעל בתום לב וללא כוונה רעה.

    בנוסף, בניגוד למצב המשפטי בישראל כיום, בארצות הברית נקבעה בהלכה הפסוקה (פסק הדין בעניין New York Times v. Sullivan) חזקה הפוכה הקובעת כי לנתבע עומדת הגנת האמת בפרסום עד אשר יוכיח התובע שלמפרסם הייתה מודעות לכך שהפרסום היה שגוי. כלומר, בתי המשפט בארצות הברית בהחלט מתחשבים ביסוד הנפשי של המפרסם ואם פעל ללא כוונות זדון, יזכה לחסות בצלה של הגנת "האמת בפרסום".

    לפיכך, בהחלט ניתן לתהות, האם בבואו לקבוע בעתיד הלכה לא יתחשב בית המשפט בשיקולים אלו ויאמץ את הצעתו של פרופ' קרמניצר.

    ראוי לציין כי בניגוד למשפט האמריקאי שמטיל את כל כובד נטל ההוכחה לקיומו של חוסר תום לבו של המפרסם על כתפי התובע, הצעתו של פרופ' קרמניצר "אינה הולכת את כל הדרך" לעבר השיטה האמריקאית אלא רק מוסיפה את היסוד הנפשי כגורם שיש להתחשב בו, כאשר הנטל על הוכחת כוונה ו/או פעולה בתום לב נשאר עדיין על כתפי הנתבע.

    אין זה מפתיע כי גישת קרמניצר "אינה הולכת את כל הדרך" לעבר המשפט האמריקאי משום שאליבא דקרמניצר, אין "ללכת שבי אחרי שיטות משפט אחרות" כאשר אנו עוסקים בעוולת לשון. הטעם לכך הוא שעוולה זאת, אולי יותר מכל עוולה פרטיקולרית אחרת, היא עוולה שמשקפת תפיסות של זמן ומקום. הווה אומר, הוצאת לשון הרע הנה דבר תלוי השקפות תרבותיות-חברתיות אשר משתנה מחברה לחברה ואף בתוך חברה ספציפית מעת לעת.

    הטמעת כללי האתיקה העיתונאית בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

    "תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות" (להלן: התקנון) הנו מסמך אשר נכתב על ידי מועצת העיתונות, הקובע כללי התנהגות נאותים לעיתונאים ולעיתונים. התקנון אינו קובע לעיתונאי חובות משפטיים על פיהם הוא מחויב לנהוג. מדובר אך ורק בכללי מוסר והתנהגות ראויה אשר מהווים עניין לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות אך לא לבית המשפט. אם עיתונאי עובר על אותם כללים אין להטיל עליו את הסנקציות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.

    בפרשת קראוס (שהוזכרה לעיל): ניתן למצוא דוגמה למצב בו עיתון עבר על כללי האתיקה הכתובים בתקנון: באותה פרשה פרסם העיתון "ידיעות אחרונות" מספר כתבות המציינות כי הוגש כתב אישום פלילי כנגד מר יוסף קראוס, אך כעבור זמן מה לא פורסמה כתבת המשך המציינת כי מר קראוס זוכה מן האשמות שיוחסו לו. בית המשפט בדיון הנוסף קבע כי למרות שסעיף 12ג לתקנון קובע כי במקרה כזה ראוי היה כי העיתון יפרסם כתבת עדכון המודיעה לציבור כי אותו אדם נשפט ויצא זכאי, אין על העיתון חובת עדכון ואין הוא חייב בפרסום אודות הזיכוי.

    אין ספק כי התוצאה שהתקבלה הייתה קשה שכן ייתכן כי קוראים רבים ידעו כי מר קראוס הואשם בפלילים אך לא ידעו כי הוא זוכה. היה נראה כי גם בית המשפט אינו שלם עם התוצאה אשר נובעת מן ההלכה אשר הוא עצמו קבע (במילותיו של השופט זמיר באותה פרשה: "אני מסכים לפסקי הדין של המשנה לנשיא לוין והשופט אור בלב כבד. לבי כבד עלי") אך לא יכל לעשות דבר שכן מילות החוק בנושא "מהי אמת" היו ברורות.

    שופטים נוספים אף הוסיפו וציינו כי אולי ראוי כי המחוקק יתערב ויעגן את כללי האתיקה בחוק ולמרות שכללים אלו אינם בגדר תחומי המשפט, אותה הגדר אינה אטומה וישנה זליגה של כללים לחוק ולהפך.

    בתגובה להלכת קראוס, הוסיף המחוקק את סעיף 25א (תיקון: תשס"ג) לחוק איסור לשון הרע הקובע כי אם אמצעי תקשורת פרסם כתבה הכוללת האשמות כלפי אדם ולאחר מכן האשמות אלו בוטלו, מחויב הוא לפרסם לאחר מכן אם נתבקש לכך עדכון לגבי זיכויו של אותו אדם. ראוי לציין כי דברים אלו הופיעו בסעיף 12ג בתקנון ערב המשפט אך לא היו מעוגנים בחוק ואילו כיום הם מהווים סעיף חוק מחייב לכל דבר ועניין.

    באופן זה אימץ המחוקק את התפיסה של "אמת לאמיתה" על פני התפיסה של "אמת לשעתה" שנקבעה בדיון הנוסף בפרשת קראוס (ראו 2.1.4 לעיל) בכל הנוגע לפרסום פלילי ובכך בעצם השפיע על יסוד ה"אמת" שבהגנת אמת בפרסום שכן כיום לא תעמוד לעיתונאי הגנת האמת בפרסום אם היה עדכון והוא לא פרסם אותו כמבוקש ממנו על ידי הנפגע.

    לאור כל זאת, לדעתנו, ניתן לצפות כי בעתיד ייתכנו מקרים נוספים בו בית המשפט או המחוקק יאמצו כללים שונים מתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות ויעגנו אותם בחוק איסור לשון הרע ובכך ישפיעו על היקף הגנת האמת בפרסום. כך לדוגמה, סעיף 7 לתקנון קובע כי יש לתת לאדם שנפגע מן הפרסום אפשרות להגיב ולטעון את דבריו ביחס לפרסום אודותיו. ניתן לתהות, לאור הוספת סעיף 25א לחוק איסור לשון הרע, האם גם סעיף 7 יעוגן בעתיד בחוק באופן דומה בהינתן הנסיבות המתאימות.

    ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    חיבורים בעברית
    רות גביזון, "איסור פרסום הפוגע בפרטיות- הזכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת" בתוך זכויות אזרח בישראל- קובץ מאמרים לכבוד חיים הכהן 177 (תשמ"ב).
    חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר ובועז שנור, לשון הרע- הדין המצוי והרצוי (התשס"א).
    ישראל מאיר הכהן, חפץ חיים הלכות לשון הרע (תשכ"ה).
    הדי ויטרבו, "משבר ההטרוסקסואליות: הבניית זהויות מיניות בדיני לשון הרע" עיוני משפט לג 5 (2010).
    דוד ליבאי, דיני מעצר ושחרור (תשל"ח).
    זאב סגל, "הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת" עיוני משפט ט 175 (תשמ"ג).
    חיים פאל, "זכות הציבור לא לדעת", הפרקליט ל"ט 525 (תשמ"ט).
    ש"ז פלר, יסודות בדיני עונשין כרך ב (תשמ"ז).
    ש"ז פלר, "הרהביליטציה-מוסד משפטי מיוחד מחויב המציאות", משפטים א 497 (תשכ"ט).
    אורי שנהר, דיני לשון הרע (תשנ"ז).

    חוקי יסוד
    חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

    חקיקה ראשית
    פקודת החוק הפלילי, 1936.
    פקודת הנזיקין, 1944.
    פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.
    חוק איסור לשון הרע.
    פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968.
    חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

    הצעות חוק
    הצעת חוק לשון הרע, תשכ"ב-1962, ה"ח 504.
    הצעת חוק דיני ממונות, התשס"ו- 2006.

    תקנונים מקצועיים
    תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, תשנ"ו- 1996.

    פסיקה ישראלית- בית המשפט העליון
    בג"ץ 73/53 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר-הפנים, פ"ד ז(2), 871.
    ע"א 36/62 עוזרי ואח' נ' גלעד ואח' וערעור שכנגד, פ"ד ט"ו 1553.
    ע"א 114/64 תיק נ' קרניצי ואח', פ"ד יח (4) 278.
    ע"א 723/74 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' חב' החשמל לישראל בע"מ, פ"ד לא(2) 281.
    ד"נ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הוצאת עתון "הארץ" בע"מ, לב(3) 337.
    ע"א 7/79 הוצאת ספרים "החיים" נ' רשות השידור ואח', פ"ד לה (2) 365.
    בג"ץ 152/82 אלון נ' ממשלת ישראל, פ"ד לו(4) 449.
    ע"א 4/85 צור נ' הוכברג ואח' וערעור שכנגד, פ"ד מב(3) 251.
    ע"א 348/85 בן ציון נ' הוצאת מודיעין בע"מ ואח', פ"ד מב (1) 797.
    ע"א 439/88 רשם מאגרי מידע נ' ונטורה ואח', פ"ד מח(3) 808.
    ע"א 89/ 214 אריה אבנרי נ' אברהם שפירא, מג(3) 840.
    ע"א 89/ 334 רבקה מיכאלי נ' בלה אלמוג, מו(5) 555.
    ע"א 93/ 3199 יוסף קראוס נ' ידיעות אחרונות בע"מ, מט(2) 843.
    בג"ץ 94/ 6126 גיורא סנש נ' רשות השידור, נג(3) 817.
    דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ
  • שכיר כיעד לתביעות פקחים 27/10/2017 21:37
    (סגור) כותרת: שכיר כיעד לתביעות פקחים
    תאריך ושעה: 27/10/2017 21:37 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    אני שוכר דירה כבר כמה שנים. לאחרונה החלו להגיע אלי (בלבד ) סדרה של תביעות של פקחי העיריה על עבירות של הבניין כמו התקנת פחי אשפה נוספים, עקירת צמחיה פראית בחצר, כריתת ענפי עצים ועוד, תביעות אלה מלוות בדרישת קנס או משפט לחילופין. התביעות מלחיצות אותי ומחייבות אותי להתרוצץ בין שכנים (שוכרים גם כן) אדישים וסרבנים ולנסות לבקש סיוע בד"כ ללא הצלחה. השאילה שלי היא האם מותר לפקחים לבחור שוכר אחד ולהעביר אליו את כל התלונות, מדוע הם אינם פונים אל בעלי הדירות שזהותם ידועה לעירייה ??
  • אני עובדת בנקיון 19/10/2017 08:11
    (סגור) כותרת: אני עובדת בנקיון
    תאריך ושעה: 19/10/2017 08:11 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    אצל גבר שגר לבד ונפטר , עבדתי כ שבע שנים אצלו האם מגיע לי פיצויים מיורשיו ?
  • שינוי שכ\"ד ללא הודע... 17/10/2017 16:21
    (סגור) כותרת: שינוי שכ\"ד ללא הודעה מוקדמת
    תאריך ושעה: 17/10/2017 16:21 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום

    ברצוני לדעת אם בעל דירה חייב לפי חוק להודיע על שינוי בשכר הדירה בזמן מינימלי לפני תום החוזה.

    בעל הדירה שלי חלהבתקופה האחרונה, החוזה שלי נגמר לפני חמישה ימים אך לאור המקרה הוא אמר שנמשיך כרגיל, וברגע שישתקם הוא יגיע לחדש חוזה מהתאריך המקורי, הוא הוסיף ואמר כי \" נסגור לגבי המחיר\" .

    אציין כי לא היה סעיף רשום בחוזה המחייב אותו להודיע לי לפני, אך אני רוצה שתהיה לי עילה להתנגד לו במידה וינסה להעלות לי שכ\"ד.

    תודה מראש
  • שינוי שכ\''ד ללא הו... 18/10/2017 14:42
    (סגור) כותרת: שינוי שכ\''ד ללא הודעה מוקדמת
    תאריך ושעה: 18/10/2017 14:42 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    כרגע למעשה אתה ממשיך להיות בדירה ללא חוזה אך עם הסכמה בע"פ שממשיכים כרגיל. לכן, הכי סביר שבחידוש החוזה יש לשמור את אותם תנאים של החוזה הקודם (מחיר ותקופה).
  • ערעור על החלטה שלא לתת... 18/10/2017 10:30
    (סגור) כותרת: ערעור על החלטה שלא לתת היתר עבודה בשבת
    תאריך ושעה: 18/10/2017 10:30 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום,

    אשמח לדעת כיצד ניתן לתקוף החלטה של משרד הכלכלה שלא לתת היתר לבית עסק לפתוח בשבת.

    בתודה מראש,

    יוגב
  • ביטול עסקת אשראי על קורס 16/10/2017 19:35
    (סגור) כותרת: ביטול עסקת אשראי על קורס
    תאריך ושעה: 16/10/2017 19:35 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום
    לפני כחודשיים פנה אליי נציג בטלפון והציע לי להצטרף לקורס סחר אינטרנטי משהו שיצא לי להתעניין בו בעבר.
    במהלך השיחה שאלתי אותו מה המדיניות בנוגע לביטול הקורס במידה והוא לא הסתדר לי ולא יתאים לי והנציג אמר לי במפורש- ״לא תהיה שום בעיה לבטל את הקורס, אנחנו לא מחזיקים אף אחד בכוח, לא לכולם מתאים הקורס הזה״ ועוד כמה מילים שעודדו אותי בכך שלא תהיה בעיה לעצור את החיוב במידת הצורך
    לאחר דברים אלו החלטתי בסופו של דבר באותה שיחה לאשר את החיוב בכרטיס אשראי שלי על סך 5400 שקלים ולחלק את התשלום ל12 חודשים
    לאחר כחודשיים מסיבות אישיות החלטתי לבקשר לבטל את הקורס.
    חשוב לי לציין שהתוכן של הקורס לא נחשף אליי בכלל , אף אחד לא פנה אליי מטעם הקורס ולכן אני מרגיש שבחודשיים האלו לא קיבלתי שום תמורה עבור כספי, ואת האמת אני לא מבין על מה שילמתי את כספי כי בסה״כ ניפתחה לי גישה לאתר עם כמה דפים עם מידע שאולי יוכל לשמש אותי במסחר אינטרנטי..
    בכל אופן לאחר שפניתי לאותם הגורמים האחראים על הביטולים בחברה זו הם הציעו לי תחילה שהביא מישהו במקומי שימשיך את התשלום, לאחר שאמרתי להם שאני רוצה ביטול מלא כפי שהנציג הטלפוני של אותה חברה אמר לי שאני יוכל לממש הם אמרו לי שזה דבר בילתי אפשרי
  • תל אביב 16/10/2017 19:33
    (סגור) כותרת: תל אביב
    תאריך ושעה: 16/10/2017 19:33 יעוץ משפטי חינם 1800-800-891
    שלום
    לפני כחודשיים פנה אליי נציג בטלפון והציע לי להצטרף לקורס סחר אינטרנטי משהו שיצא לי להתעניין בו בעבר.
    במהלך השיחה שאלתי אותו מה המדיניות בנוגע לביטול הקורס במידה והוא לא הסתדר לי ולא יתאים לי והנציג אמר לי במפורש- ״לא תהיה שום בעיה לבטל את הקורס, אנחנו לא מחזיקים אף אחד בכוח, לא לכולם מתאים הקורס הזה״ ועוד כמה מילים שעודדו אותי בכך שלא תהיה בעיה לעצור את החיוב במידת הצורך
    לאחר דברים אלו החלטתי בסופו של דבר באותה שיחה לאשר את החיוב בכרטיס אשראי שלי על סך 5400 שקלים ולחלק את התשלום ל12 חודשים
    לאחר כחודשיים מסיבות אישיות החלטתי לבקשר לבטל את הקורס.
    חשוב לי לציין שהתוכן של הקורס לא נחשף אליי בכלל , אף אחד לא פנה אליי מטעם הקורס ולכן אני מרגיש שבחודשיים האלו לא קיבלתי שום תמורה עבור כספי, ואת האמת אני לא מבין על מה שילמתי את כספי כי בסה״כ ניפתחה לי גישה לאתר עם כמה דפים עם מידע שאולי יוכל לשמש אותי במסחר אינטרנטי..
    בכל אופן לאחר שפניתי לאותם הגורמים האחראים על הביטולים בחברה זו הם הציעו לי תחילה שהביא מישהו במקומי שימשיך את התשלום, לאחר שאמרתי להם שאני רוצה ביטול מלא כפי שהנציג הטלפוני של אותה חברה אמר לי שאני יוכל לממש הם אמרו לי שזה דבר בילתי אפשרי
נושא חדש חיפוש בפורום חזור למעלה


: עבור אל עמוד
פורום יעוץ משפטי
בדיקת זכויות מקרקעין
ייעוץ בנושא הוצאה לפועל
ייעוץ בענייני תעבורה
ייעוץ בנושא דיני משפחה
ייעוץ בנושא דיני נזיקין
ייעוץ בנושא דיני פלילים
ייעוץ בנושא דיני פשיטת רגל
ייעוץ בנושא תביעות אזרחיות
ייעוץ בנושא אחר
פנה אל עורך דין:
שם הפונה:
דוא"ל:
טלפון:
איזור מגורים:
הבעיה שלי בנושא:
תוכן ההודעה:

תחומי התמחות במשרד:
   עורכי דין משפחה, גירושין
   עורכי דין פלילי
   עורכי דין אזרחי מסחרי
   עורכי דין מקרקעין
   עורכי דין תעבורה
   עורכי דין נזיקין
   עורכי דין דיני עבודה
   עורכי דין רשלנות רפואית
   מושגים משפטיים
   פרסום מאמרים משפטיים

פורום יעוץ משפטי לאזרח

הודעות אחרונות בפורום:
-עלויות תחזוקת בניין בדירה שכורה
-הודעה בדואר
-הודעה בדואר
-אישור בדיקות ותשלום שעות נוספות
-יציאה מדירה
-דירה אינה ראויה למגורים
-הסכם בעל פה
-יחסים
-ייעוץ והכוונה משפטית
-שבירת חוזה שכירות
-אתיקה
-דירה שכורה נהייתה פתאם לא ראויה למגורים
-מכירת דירה עם שוכר
-מותר לפטר אשה הריונית
-דו\\\"ח עיריית תל אביב על נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית
-תיקון ליקויים בדירה שכורה
-חוב לבנק
-דוח חניה
-שוכר שנעלם
-שכירות
-למי מלבד בית המשפט העליון יש סמכות לשנות פסק דין של בית המשפט העליון
-תיקון ליקויים
-גניבה בסופר
-גניבה בסופר
-דוח חניה במגבלות רחוב שתמיד הותר כך

תחומים קרובים:
בית הדין לעבודה
רישוי עסקים
עורכי דין
פורום יעוץ משפטי

מפת אתר | תקנון ותנאי שימוש כל הזכויות שמורות © 2013 סדר דין עורכי דין ברשת